לפני 3 חודשים. יום ראשון, 12 באוקטובר 2025 בשעה 3:25
שנכנס לי לעיניים.
האפור הזה שבשמיים שמתמזג בהן.
הן בד״כ ירוקות, אבל האפור שבשמיים פולש גם אליהן, לפעמים.
כמו הגשם.
גם הגשם נוזל לי מהעיניים לעיתים.
***
״את ילדה של חורף״ אמא תמיד אמרה לי,
״ילדה של חורף שנולדה בחורף, הגיוני שתאהבי אותו״.
***
אני חיה בנינוחות בתוך האפור והגשום הזה.
הוא פורט לי על נימי הנשמה.
ודווקא שם, אני מרגישה הכי חיה.
הכי שלמה.
הכי אני.
כשחשוך ואפרורי ורטוב,
שם אני מרגישה הכי בבית.
כי זה מוכר ומחבק ועוטף ומבין.
וכמו במשחק של כלים שלובים האפור הזה מתמזג לי בתוך הנשמה ובעיניים, עד לאיזון המוחלט.
בפנים ובחוץ, הכל אפור.
אפור ושלם.
ונינוח ואהוב כל כך.
***
ושם, מתוך האפור, יש בי את הכוח לצמוח.
ודווקא שם, מתוך האפור, אני בונה מחדש,
תקווה.