בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

My Unforgettable Fire

זאת אני, הכי חשוף וגולמי שיש.
קחו את זה כמו שזה.
או שלא.
כך או כך, לא אכפת לי.
***
״אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה״
לפני 5 חודשים. יום שני, 20 באוקטובר 2025 בשעה 14:32

כזו מצלצלת, מלאה באמוציות.

עד כדי כך אני כועסת עליך.

עד כדי כך אני מרגישה את הזעם בגוף שלי, שאני מתה לראות אותו משתקף אצלך בעיניים, שניה אחרי שתחטוף אותה.

סטירה שאחרי עוצמת ההלם שהיא תעניק, תעביר לך את כל עוצמות הכאב והתסכול שלי.

סטירה מכוננת.

אלימה.

רעה.

אני חייבת לראות בעיניים שלך את התדהמה הראשונית,

מתחלפת בכעס מבעבע,

שהופך במאמץ לפסאדת קור רוח מאולץ,

שניה לפני שהאלימות חוזרת אלי כמו בומרנג.

אני משתוקקת לראות מה קורה כשחוצים את הגבול הסופי שלך.

מה תעז לעשות לי.

כן, עד כדי כך אני רותחת.

***

זה מבעבע לי בגוף כמו אז, לפני שנים.

האלימות שהייתה מפעפעת לי מהנשמה,

מתודלקת מכאב, וכעס, ואכזבה, ויגון, ותסכול.

הו, כמה תסכול.

עד כדי כך אני מתוסכלת.

שוב.

***

אני מייחלת להזדמנות לפקוע לך את הסבלנות באגרסיביות, כדי שתגיע גם אתה לקצה גבול האמוציות שלך.

אני רוצה להרגיש איך אתה מאבד שליטה מרוב כעס והאלימות הופכת כמעט לקיצונית, לפני שאתה מתעשת בכוח.

אני רוצה שתהיה מתוסכל כמוני.

וכועס וזועם מספיק כדי להכאיב לי פיזית חזק.

אני רוצה שתחזיר לי, בכוח,

כדי שאוכל להתפרק סוף סוף לגורמים מולך.

כדי שתראה לאן הבאת אותי.

אני רוצה שגם אתה תתפרק!

אני רוצה לפרק לך את הצורה ואז לאסוף את החלקים מחדש, אחד אחד.

אם רק היית נותן לי, הייתי עושה זאת.

עד כדי כך אני רוצה להוריד לך סטירה…

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י