לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

My Unforgettable Fire

זאת אני, הכי חשוף וגולמי שיש.
קחו את זה כמו שזה.
או שלא.
כך או כך, לא אכפת לי.
***
״אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה״
לפני 4 חודשים. יום שישי, 31 באוקטובר 2025 בשעה 16:59

לפעמים הריק משתלט.

הרסני כמו חור שחור שבולע לתוכו גם את האור.

והוא עושה זאת בצעקה דוממת ושתיקתה מחרישת אוזניים.

והוא מאכל ומעכל וממשיך בדרכו ההרסנית.

כן, זה עדיין קורה.

לא בתדירות כמו פעם, אבל מדי פעם

יש ימים בהם הוא מרים את ראשו.

ואני, למודת נסיון, הפנמתי מזמן שצריך לקחת אוויר ולצלול תחתיו.

להיכנע לסחרור הסוחף שלו.

להרים ידיים ולא להתנגד,

אחרת זה יכאב כפליים.

וכך אני ממתינה, בשקט, עד שהוא שבע.

עד שסיפק את רעבתנותו הרגעית, עד לפעם הבאה.

אפשר להרים שוב את הראש,

הסכנה חלפה.

יום אחד היא תיעלם לחלוטין.

אני יודעת זאת.

פשוט לא היום.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י