איזה הורה למתבגרים לא היה רוצה לשמוע משפט פתיחה שכזה בשתיים בלילה?
אני מתעוררת בשניה.
״מה קרה?!״
אני יודעת שהיא לא היתה מעירה אותי סתם ככה.
״אל תבהלי, טוב?״
אני כבר ישובה במיטה.
״אבל מה קרה???״
מה יהיה עם הבילד-אפ?
״אני חושבת שפתחתי את הסנטר״
היא יורה את הפצצה.
טרוטת עיניים, אני מדליקה את האור כדי לגלות שבסנטר הקטן והחמוד שלה נפער בור רציני ומדמם.
מסתבר שבדרך הביתה פגשה חברים, רצה אליהם בעליצות טיפוסית ודפקה גלבה רצינית על האספלט של הכביש.
״זה מצריך תפרים״ אני קובעת בפסקנות ומקללת בלב.
למורת רוחה ומחאותיה הקולניות, עשר דקות אחרי זה אנחנו כבר במונית למר״מ.
***
״את יכולה לקלל אותי אם בא לך, אני רגיל״
הרופא המחוייך גוהר מעל הפנים שלה עם מזרק האלחוש.
היא לא מחכה חלקיק שניה:
״אחחח, זה כואב, יא זין!״
ללא ספק, הבת של אמא שלה.
***
בחמש בבוקר אנחנו כבר בבית.
היא, אני וחמישה תפרים חדשים.
מה יש לומר,
אמא תמיד צודקת, כוסומו.
מזל שהדוש מהדייט של אתמול הבריז לי…
😈
נ.ב
לא להתלהב, התמונה מהיציאה מוקדם יותר באותו הערב, לפני כל הבלגן 🤨