הדבר והיפוכו

עור הפנים שלי מתקלף בהעדרך

כמו מפה שנשכחה בשמש 

חורי המנעולים בליבי

צורחים את שמך

ואני שותה את הדי קולך 

מכוסות ריקות

בלילות אני מלקטת 

את הזכרונות שלך 

מפירורים שנשארו בין הסדינים 

מריחה את בשרך על הכריות 

נושכת את עצמי רק כדי להרגיש 

הגעגוע כמו כלב משוגע

שמכרסם את עצמותיו מבפנים

ואני מניחה לו לאכול אותי חיה

כי זה כל מה שנשאר ממך בי

התשוקה תהפוך לחומצה 

ששורפת חורים

בתוך הבטן שלי,

בתוך הראש

והעיניים האלו חודרות עמוק לעיניי

הכחול הזה בכל מקום

הגוף שלי הוא כמו כלא

שכל תאיו זועקים את שמך

אני דופקת את הראש

אולי ככה הזיכרון ינזול

כלפי חוץ

אני חולמת שאתה בא אלי

פותח את הוורידים שלי

ונכנס לתוך הדם שלי

שהפך לנהר תודעתי

ואתה, 

אתה מוביל את הדרך הביתה.