לפני 3 שנים. 9 במאי 2020 בשעה 5:51
אחרי הרבה זמן בגלות,
(2000 שנה בערך )
הבוקר קמנו מוקדם לפני הילדים,
ובעיקר התעוררנו באותו הזמן.
הספקתי להעניק לה רימינג עמוק.
ללקק לה את גן העדן.
יאמי
שוב ללקק את זיעת הבוקר שלה מהעורף ובתחתית החזה,
שוב לטעום את הטעם המתקתק שלה ברימינג,
שוב להשתכר שם,
שוב לטעום את מיצי הכוס הטעימים שלה,
שוב לאחוז בידי את גופה המתפתל,
שוב לחוש את את רגליה מוחצות אותי כשהיא גומרת,
שוב לגמוע את הגמירה שלה,
שוב לחדור אליה ולא לגמור,
ולסיום שוב בלעסות ולמרוח על כפות רגליה קרם.
כן.
שוב, להרגיש אותה מלכה.
יטסט,
היא שותה את הקפה של אחרי,
ואני כותב את הפוסט של אחרי,
שבת שלום.
:-)
