לפני 7 שנים. 15 באוקטובר 2016 בשעה 7:26
כשאני זוכה בתשומת ליבה, אני מתמלא באושר.
אני מרגיש שאני מתעורר לחיים.
כשהיא מסתכלת עלי,
היא רואה אותי באמת, ולפעמים יש לזה מחיר כואב:
מחיר הפגמים הקטנים,
מחיר העבר שאני נושא איתי והוא מתעקש להפריע לי להשתנות.
היא רואה את הפגמים, פשוט כי היא מביטה בי ורואה אותי.
מי מלבדה מביט בי באמת?
אז אולי יש לזה מחיר,
אבל הכל מתגמד אל מול משפט אחד מכיל שלה.
מול ההבנה שלה, מול האכפתיות.
כשאני זוכה בתשומת ליבה, אני מתמלא במשמעות.
מרגיש מבורך,
מרגיש נשלט.
וכשהיא עסוקה, נותר רק געגוע ותשוקה אדירה -
אני מרגיש שאני מתעורר לחיים.
כשהיא מסתכלת עלי,
היא רואה אותי באמת, ולפעמים יש לזה מחיר כואב:
מחיר הפגמים הקטנים,
מחיר העבר שאני נושא איתי והוא מתעקש להפריע לי להשתנות.
היא רואה את הפגמים, פשוט כי היא מביטה בי ורואה אותי.
מי מלבדה מביט בי באמת?
אז אולי יש לזה מחיר,
אבל הכל מתגמד אל מול משפט אחד מכיל שלה.
מול ההבנה שלה, מול האכפתיות.
כשאני זוכה בתשומת ליבה, אני מתמלא במשמעות.
מרגיש מבורך,
מרגיש נשלט.
וכשהיא עסוקה, נותר רק געגוע ותשוקה אדירה -
להרגיש שלה שוב,
לו לרגע קט.
