לפני 7 שנים. 13 באוקטובר 2016 בשעה 18:42
אני לא יכול לצעוק ברחוב, למרות שבא לי נורא, אז אצעק את זה כאן:
איזה כייף ! איזה אושר !
סוף סוף שוייכתי.
קולרתי,
סוף סוף אני שלה.
זה היה יום מרגש. עם הרבה ציפיה, והרבה חוויות, אבל הרגע הכי משמעותי היה כשגבירתי שאלה אותי בלחישה:
"של מי אתה?"
עניתי לה, כולי מרוגש : "שלך."
והיא אישרה לי שזה נכון.
בסוף, רגע לפני שהלכתי, ירדו לי דמעות לא צפויות.
אני חושב שכל מה שביעבע בי במשך השבועות מאז התחלתי לדבר איתה, פשוט פרץ דרך העיניים.
היא חיבקה אותי , הרגיעה אותי. היתה פשוט מקסימה. וחייכה אלי. חיוך הכי טוב שיש.
אפשר לבקש יותר מזה?
אני חושב שכל מה שביעבע בי במשך השבועות מאז התחלתי לדבר איתה, פשוט פרץ דרך העיניים.
היא חיבקה אותי , הרגיעה אותי. היתה פשוט מקסימה. וחייכה אלי. חיוך הכי טוב שיש.
אפשר לבקש יותר מזה?
אולי רק לצהול באמצע הרחוב, שמחה מתפרצת של אדם שמרגיש מאושר במקום שלו. :)
תודה, גבירתי.
