צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בקצב שלה.

להיות שלה.

דברים שעוברים עלי,
תמונות שמרגשות אותי.
אני.
לפני 7 שנים. 22 באוקטובר 2016 בשעה 11:37

 

כשאני מציק לה בהודעות יותר מידי ׁׁׁ(וזה קורה לא מעט, כי אני "זונת תשומי" לא קטנה כפי שגבירתי מזמן זיהתה), היא פשוט אומרת לי "קישטא, בונדי", ומגרשת אותי לפינה.

ואני עושה כרצונה והולך מיד,  לא לפני שאני מדביק עוד נשיקה חטופה לרגליה הנפלאות.

היום שמעתי את השיר הישן הזה, וחשבתי שהוא די מדייק את מה שאני חש כשזה קורה.

היא צחקה עלי? היא כעסה?
הייתי בסדר? לא הייתי בסדר?
הולך ומסתבך, מסתבך והולך.

 
וחי באופן תמידי בין "בונדי, בוא" לבין "קישטא" הבא שלה.
מאושר.
 
 

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י