לפני 7 שנים. 28 באוקטובר 2016 בשעה 13:59
היא לא מפסיקה להפתיע אותי.
כך, אחרי יום שלם של אוננות בפקודה, ובלי אישור לגמור, כשכבר וויתרתי, כשכבר לא חיכיתי שתרשה לי, כשכבר התחלתי להינות מההמנעות הבלתי נסבלת הזו... ברגע שבו היא ידעה שאני ממש ממש לא רוצה (וגם אין לי אפשרות באמת) לגמור, בדיוק אז היא ציוותה עלי לאונן ולגמור.
מה? לגמור עכשיו, גבירתי?! אבל -אבל -אבל....
בלי אבל עפתי לשירותים, וכשביצעתי את הוראתה, הרגשתי כאילו נעלמתי כולי. לא נשאר ממני זכר. לא נשארו רצונות.
התחושה שאני מאונן וגומר בזמן שאני בכלל לא רוצה, רק בגלל שהיא קבעה שזה יהיה עכשיו, גרמה לי להרגשה בלתי צפויה וקסומה.
הרגשה שזה שלה בלבד ואילו אני - רק כלי. רק המבצע.
ואז כשגמרתי, זאת היתה האורגזמה הטובה והחזקה בחיי.
באמת. לקח לי שעה לחזור לעצמי.
כי האורגזמה הזו לא היתה כלל למעני, אלא רק בשבילה.
כי האורגזמה הזו לא היתה כלל למעני, אלא רק בשבילה.
עונג.
