בקצב שלה.

מדבר עם גבירתי הבוקר.
היא שואלת שאלה, והרכוש האומלל והעילג שלה שוב מנסה להגיד משהו חכם ומסתבך עם עצמו באמצע ההסבר...  :-)

"טמבל שלי."
"למה טמבל, גבירתי?!"
"כי ככה בא לי לקרוא לך. :)"
"את יודעת, אני אוהב שאת קוראת לי כך, "טמבל". למה, גבירתי?"
"כי רק אני יכולה לקרא לך כך, ורק לי מותר. וכי אתה שלי."
"נכון, וזה מה שהתכוונתי להגיד קודם כשלא הצלחתי לנסח, גבירתי... "

פאק, איזה טמבל אני. 
אבל לפחות הטמבל שלה.:)