בקצב שלה.

במשך 4 חודשים אני מודה לך, גבירתי, ללא הרף.
מודה על החוויות שאנחנו עוברים יחד, פרי מוחך החד והיצירתי. 
מודה על למידה על מימד החדש של התמסרות, על התקופה שבה הפכתי מפנטזיונר מצוי לנשלט אמיתי.
לימדת אותי איך להתמסר לרצונותייך, לבוא נקי וללא ציפיה. לימדת אותי כמה מאושר אני יכול להיות, כשאני מתמסר ככה.
אני מודה על היכרות עם הלב האמיתי והמכיל שלך, בעל יכולת אהבה ענקית ונדירה.

בזמן האחרון הקסם שבך, שעטף אותי מההתחלה, השפיע גם על האישה שאיתה אני חי (אשתי החוקית), והקשר ביני לבינה, שנראה פעם כאבוד, שוקם במפתיע.

אני עדיין נדהם איך, ללא כל היסוס, נתת לי עצות והדרכה גם בשטח הזה, ברגע שדיווחתי ופניתי אליך עם שאלות.
והיום, כשהבנת שזה מתפתח למשהו טוב, החלטת לשחרר אותי באצילות נפש ולב אוהב, כדי שאוכל להתמסר אליה ולא אתבלבל בין שתיכן. 

אז עכשיו אנחנו נפרדים, גבירתי.
איך נפרדים מגבירה, שהייתה שזורה בתוך חיי כל כך?
איך נפרדים מיחסים כל כך מהותיים שנובעים מעומק הלב?
לי יהיה מאוד קשה עם זה, ואני מניח שגם לך.

אבל אני מקווה שהפרידה לא תהייה פרידה מהאדם שאת,
אלא רק מיחסי השליטה איתך.
אהבה שלי אליך לעולם לא תגווע.
את תהיי בשבילי מנטורית חכמה בכל תחומי החיים, בדיוק כפי שהיית עד כה. אשת טיפול מכילה, מרגיעה, וכשצריך ומעוררת ב-2 סטירות מצלצלות. אני מקווה שתסכימי, גם בהמשך, להיות עבורי כל אלה.
ואני - אחסה בצילך כחבר מכבד ומעריץ.

כן, גבירתי, מה שקרה בינינו -  זה לא מובן מאליו, ואני יודע שזכיתי, כמעט מן ההפקר, להיות משויך אליך. לקחת אותי חתול עזוב ועצוב, והפכת אותי לגבר משויך ומאושר.
מילאת את החלק החסר שהיה בפאזל.

ועל אף שזה נגמר,דעי לך שהאושר שהענקת לי נצרב בבשרי.
לעולם לא אשכח אותך, וכל זה יישאר חקוק בליבי...

תודה.