היום כשהחוקית ואני כבר כ-8 חודשים ביחסי FLR .
החלטתי לכתוב ולספר קצת על מה שעובר עלינו.
אז מה זה פאקינג FLR למען השם?
יחסי FLR או FLM זה מושג די פשוט. נישואים או זוגיות בשליטה נשית.
אבל מה שמיחד אותם זה שרמת ה-BDSM שבהם מאוד מגוונת. אפשר אפילו להתחיל מרמה של ללא BDSM בכלל ביחסים עד לרמה מלאה.
אצלנו מדובר למעשה בסוג של BDSM בעצימות נמוכה.
למה אני קורא לזה עצימות נמוכה?
מצד אחד לא נכללים במשוואה הרבה פטישים שלי ואין בהם הרבה מהדברים שמאוד הייתי רוצה.
(לפחות לא בשלב זה....בונדי לעולם לא מאבד את האמונה!!!)
מצד שני מדובר ביחסים של 7/24 . טוטאליים.
אני בתוכם מרגיש חי בשביל לשרת אותה, לפנק אותה. לא גומר ללא אישורה.
חווה התמסרות אמיתית ורציפה, מרגיש משרת.
ומה שיפה שזה לא לפי הפנטזיות שלי, אלא מכוון לכל מה שהיא רוצה, כל מה שהיא צריכה.
נו טוב, היחסים הללו התחילו ועדיין יש בהם חלק לא מבוטל של שליטה מלמטה.
היא מבחינתה לא נולדה עם הצורך הבסיסי לשלוט/לחנך /להעניש. הנושא הזה זר לה.
אם כי מעבר לחדר המיטות, לאורך כל שנות הזוגיות שלנו, היא תמיד היתה הדומיננטית והקובעת, ובפער.
כשהצגתי לה את הרצון ביחסי FLR, היא בהתחלה לא הבינה כל כך מה נפל עליה, ובסופו של דבר הסכימה למעשה רק בשבילי.
בשביל לרצות אותי. ( לא עלינו)
אבל עם הזמן, לאט לאט היא למדה שזה פשוט כייף שאני שם את הצרכים שלה לפני הצרכים שלי, לוקח את רוב מטלות הבית, משרת אותה כל הזמן, ממוקד רק עליה.
מעריץ אותה.
מעביר לה את השליטה על הכל באופן מוחלט. (למעט מה שהיא רוצה להשאיר אצלי כמובן )
כן, גם ללא הצורך הזה, היא למדה שזה כייף. הרי בסופו של דבר כל אחת יכולה להתפנק, וכל ילדה חלמה להיות נסיכה.
והכל בשליטה שלה, כל עוד בא לה.
היא על הברז, ויכולה לקבל אותי כפי שמתאים לה באותו הרגע. גבר או משרת או אפס.
עוד דבר שאני חושב שיפה ביחסים שלנו זה שלפעמים נמאס לה והיא פשוט מעיפה אותי מכל המדרגות. מגרשת אותי ממנה.
ואז אני מצד אחד מבואס ומרגיש בגלות, אבל מצד שני מרגיש שכשהיא חוזרת למגרש, זה כי היא רוצה באמת.
מה שהופך את זה להכי לא שליטה מלמטה. ואותי להכי שלה.
האמת, כשאני חושב על זה , אולי , אם היו לנו יחסים מלאים ממש ב-BDSM , לא הייתי באמת מסוגל להכיל את זה 7/24, והייתי אלול לרסק את זה באיזה שהוא שלב, כי אני מהמתאבדים שרצים אל המנורה בטירוף, אבל בסוף נשרפים.
וזה היה יכול להתיש ולהיות יותר מידי.
כך שלמעשה יוצא שהכל במינון נכון יחסית. וכמו שאומרים הכל לטובה.
אז איך זה עובד באמת?
יחסי FLR בנויים למעשה מרוטינות וטקסים.
שכ"שולט מלמטה" די מיומן את רובם אני קבעתי. אבל שנינו התמכרנו לזה.
בהתחלה כל רוטינה / טקס שרציתי להוסיף, הצגתי בפניה ושאלתי אם היא מסכימה, רבים היא פסלה כי לא התאים לה, חלק היא אהבה ממש ונדלקה, וחלק הסכימה אבל רק בקטע של "אם אתה רוצה, אפשר".
לאט לאט מעצם קיום השיגרה הזאת, מתעוררים בה רגשות שליטה יותר ויותר. ולאט לאט (לאט מידי) עוד גבולות נפרצים. ואז אני בודק שוב אם יש משהו שהיא רוצה להוסיף.
לסיום הנה תמונה שדי מיצגת את השגרה הזאת שלנו....
