אתמול בערב המלכה הונילית שלי יצאה עם חברות.
הילדים גם לא היו, כל אחד ועיסוקיו, כך שהבית נותר ריק.
מאז שאנחנו ביחסי FLR הנוהל הוא שהיא לפני המקלחת פשוט זורקת את הבגדים שלה על הריצפה ואני אוסף לאחר מכן לכביסה.
והיא כמובן לפני היציאה התקלחה והתארגנה.
אחרי שיצאה, התחלתי לאסוף את הבגדים
ובין השאר במקלחת חיכה לי זוג תחתונים ריחני משומש.
אמרתי לעצמי: יש לי קצת זמן פנוי, אה.. אתיישב לי בסלון, אסניף קצת ואאונן.
נקודה חשובה היא שאומנם היא קובעת אצלנו מתי אני גומר, אבל מבחינתה אוננות זה חופשי.
כך שלא היתה בזה בעיה.
מפה לשם התחלתי לאונן בכייף עטוף בריחות שלה, מה שאני עושה לא פעם כמובן.
אבל הפעם, כנראה הארכתי יותר מידי בפעילות, כך שפתאום איבדתי לגמרי את השליטה על עצמי.
בערתי כולי, התחלתי לשפשף בטירוף, יותר ויותר מהר, עד שגמרתי.
מה שנקרא פנצ'ר.
כשהיא חזרה בלילה דיווחתי לה כמובן, וזה גרם לה לגיחוך ולחיוך רחב דווקא. ( טוב אולי פה יש נקודה חיובית )
קשה לי להסביר לכם כמה אני מבואס על עצמי, שגמרתי.
כל כך חשוב לי לגמור רק בהוראתה. במיוחד שזהו אחד השדות היחידים בהן היא באמת נהנת לשלוט עלי.
ה-Power exchange העיקרי שיש בינינו.
מעבר לזה שאני גם אוהב את התחושה כשכל האנרגיה שלי גועשת וממוגנטת אליה,
תחושה שנוצרת אחרי ימים של גירוי ללא גמירה.
לא שיש בינינו סשנים של Teas and denial, (לצערי )
פשוט כל מסג' לרגל, כל ירידה, כל רימינג. פעילויות שאצלנו כבר בשגרה מטעינים אותי עוד ועוד.
וכשאני אחרי בערך שבוע כבר עמוק בזון,
אפילו כל קפה שאני מכין לה, כל פעם שאני מכין או מפרק לה את התיק לחדר כושר, כל שירות שהוא
מגרים אותי ומביאים אותי לזיקפה אדירה וטיפטופים.
ובשניה אחת ביטלתי את כל זה.
כעסתי כל כך על עצמי, בא לי באותו רגע למות.
בקיצור באסה.
עכשיו,יש עוד נקודה.
זה שהמלכה הונילית שלי לא מתחברת לעונשים וכאלו ( נו, כי היא ונילית), זה אפילו עוד יותר מקשה עלי.
מניסיון העבר שלי עם שולטות "בי.די.אס.אמ"יות, שמתי לב שכשאתה מקבל משולטת עונש, זה למעשה אפילו פרס.
כי לאחר מכן יש סגירת מעגל.
סוג של כפרה.
ניקוי.
דף חדש.
כאן זה סתם נשאר תלוי ללא מענה.
אולי זה העונש הכי גדול.
מממ...
במחשבה שלישית...
גם אולי הייתי צריך לנצל את זה כשעת כושר לנסות לעניין אותה שוב בכלובון...
אבל לא חשבתי על זה באותו רגע.
