צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

עוצמה שקטה

שולף כתבים מהמגירה
מתהלך על החבל הדק בין פרטיות ואינטימיות לבין שיתוף וחשיפה
לפני חודשיים. יום רביעי, 25 במרץ 2026 בשעה 12:17

מתגעגע לימים בהם לשיוך וקילור היו משמעות,

כשלהגיד "אני נשלטת" גרם לכל המיתרים שלך לרעוד. 

לימים בהם קילור היה הצהרה על חוזה נפשי עמוק,

חוזה שבו את מתקלפת מול האחר

ואתה מבין את האחריות הכבדה שטומנת בחובה בעלותך על גופה ונשמתה של אחרת. 

לימים בהם לא כל זבת חוטם היתה חותרת בהתכתבות הראשונה

ומנסה להבין "כמה זמן לוקח לך לשייך". 

מרגיש לי שהחדשות בעולם הזה רק מחכות לקולר ולאיזה אדיוט שיגיד להן לכתוב בפרופיל: "משוייכת-לא פנויה להיכרויות" 

כמו לסמן וי על תכשיט זול מעיל אקספרס. 

לימים בהם אנשים פירסמו בפורומים את רחשי ליבם והגיגי מוחותיהם הסוטים

ולא תמהיל מילים שעברו דרך Ai. 

מתגעגע לעולם, 

שעוד קיים, 

במעגלים המצומצמים

ולצערי, ללא דם חדש וזולג

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י