מחשבות

יש בי געגוע פשוט.

לא לסערה.
לא למשחקים.
לא למרדף.

רק לרצות להיות עם מישהי,
ולהרגיש בבית.

בית הוא לא מקום.
הוא הרגע שבו השקט כבר לא מביך.
שבו לא צריך להרשים.
לא צריך להיזהר מכל מילה.

בית הוא מבט שאומר:
אתה יכול להניח את כל מה שסחבת היום.

אני לא מחפש שלמות.
אני מחפש את התחושה הזאת,
שכשאני מגיע אלייך,
משהו בי סוף סוף מפסיק לנדוד.

כי יש עייפות,
שלא שינה מרפאה.

ויש אדם אחד,
שבנוכחותו
הלב סוף סוף
מרגיש בבית.

👫🏡