לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני חודשיים. יום רביעי, 10 בדצמבר 2025 בשעה 19:31

 

 

מכירים את התחתונים עם החור באמצע? דמיינו אחד כזה שנכנס עמוק לבין הפלחים, מאיים לפלג את המפשעה.

 הרי לכם פנטזיה:

 

קניתי אותם בשביל הכיף.

כדי לגרות אותך, להתגרות בך.

להרגיש סקסית וזונה בשבילך.

לא דמיינתי לעצמי שאשנא את הרגע בו לחצתי על כפתור התשלום באתר.

 

יום ארוך, יצאתי מהמקלחת, וראיתי אותך עובר לי על קופסת התחתונים.

חייכתי, אני אוהבת שאתה פשוט עושה, ולא מבקש.

הרמת את התחתון הזה, תחרה שחורה, עם חור מבורך.

מבט קשוח התלבש על פניך.

״קדימה״

קראתי לי כמו אדון לשפחה.

לבשתי את התחתון, כשאתה קרוב כל כך אליי. וכשהוא התרומם אל האגן, החלקת את ידך מהמותן וסביבי, תפסת בתחרה בשני הצדדים, והרמת. אל מעל לידיות השמנמנות. התחרה נתפסה מעליהן כמו על וו. 

אבל במפשעה… במפשעה המתח עלה. מילולית.

עמוק בין הפלחים, ולוחץ על הדגדגן.

יוצר שסע בחלק השמנמן שמקדימה.

 

אתה עומד שם, גאה ביצירתך, ולא ממשיך, כמו מצפה שאמשיך בשגרת הערב כהרגלה.

אני פונה אל הארון, מוציאה מכנס קצר ואפור, כדי שתוכל לשלוח ידיים, וחולצה צמרית וורודה. קר אחרי הכל.

מתחיל להציק לי, זה לוחץ ומגרה את העצבים, ומאיים למשוך את התחתון מטה, ליפול מהווים.

ואני לא רוצה להתלונן.

אני לא רוצה להפריע לתכניות שלך.

אתה נכנס למיטה ואני אחריך - לא נראה שאתה מתכנן שום דבר פתאום… ראש על הכרית - אתה מתכוון ללכת לישון!

לא לא לא אני לא יכולה להשאר ככה כל הלילה.

חרמנית מדי, חסרת אונים מדי.

אני נצמדת אליך מהצד, מניחה את הסנטר שלי בין הכתף אל הראש שלך. 

״כן נסיכה?״ אתה שואל באפתיות, חסרת אשמה.

״אם אנחנו הולכים לישון, אני יכולה להוריד אותו?״

אני שואלת בקול קטן.

״לא מתוקה; אני רוצה להשתמש בו בבוקר״

הרטיבות מתחילה, אתה אכזר אבל טוב כל כך.

אני שונאת אותך אבל אל תעזוב אותי לעולם.

״לוחץ לי אבא״

הנה ברחה לה המילה.

אתה יודע עכשיו עד כמה חסרת אונים אני, באיזה ספייס יוצאת הילדה.

אתה מלטף, יד על הגב שלי, מצמידה אותי אליך.

״אנחנו הולכים לישון, קטנה״

תגובה מיידית, אימפולסיבית

אני מייללת יללה

חרמנית יתר על המידה

וזה לוחץ כל כך ואני לא יכולה

אני בקושי מצליחה לדבר, אבל הרגליים שלי זזות במקום.

עוטפות את הרגל שלך. 

אתה מקבל את זה, כי מה אני מבינה, אני רק ילדה קטנה

אני משתפשפת, השערות שעל הרגל שלך נרטבות ושורטות אותי, אני מביטה אליך מעלה, מקווה לכל תגובה.

העיניים שלך עצומות ואני מושכת לך ביד

״אבא, בבקשה.״

נואשת, פתטית. ילדה סתומה.

הנשימות כבדות כמו של כלבה מגורה.

תן לי, תאכיל אותי, את המפלצת שבין הרגליים שלי שרק רוצה אותך.

אני לא מפסיקה לרכב, כאילו אתה סוס עץ, סוס נדנדה. 

מושכת לך את היד. ללא הפסקה.

בבקשה, לא רוצה לחכות לבוקר, רוצה עכשיו בבקשההה:(

 

״תקבלי בבוקר, כמו ילדה טובה, כבר צחצחת שיניים והתקלחת - לא מקבלים מציצה לפני השינה״

הטון שלך רגוע, עם נגיעה של אכזרי. 

אתה מתעלל בכל כולי. במוח, בגוף שלי.

״בפה? את המציצה של אבא?״

״כן מתוקה, ותקבלי אחת על מקל בפות בזמן שאני מרוקן שפיך טרי אל תוך הגרון שלך״

יללה. נואשת כל כך.

זה מחרמן וזה מסכן ואני כל כך כל כך רוצהההה.

 

אני עייפה כל כך, לא מצליחה לגמור בלי עזרה.

חם לי וקר לי מתחת לשמיכה.

אני נרדמת דביקה ורטובה, עם הרגל שלך בין הרגליים, ותחתון מחוץ על גוּלה נפוחה.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י