ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 8 שעות. יום רביעי, 11 בפברואר 2026 בשעה 11:56

היא הסתובבה לה ברחוב, מחפשת בעיניים משוגעות אחרי מישהו שישתמש בה

היאהיתה בסדר על לפני כמה דקות, רגועה ושקטה, בסדר בשלה

עד שמישהו בה וירק עליה

הביט בה במבט מלוכלך והמשיך לנהוג

ואם הוא לא היה נוהג אז הוא היה תופס אותה ועוד בה כרצונו, הוא היה אלים איתה, הגבר זר מהרחוב.

אבל הוא כן, היא לא טובה מספיק כדי שהוא יעצור וישתמש בה כדי לשחרר לחצים, היא רק פתטית מספיק כדי שהוא יראה לה את זה ביריקה.

והעיניים שלה משוגעות פתאום, והפה פתוח טיפה, מחכה להפער עבור עובר אורח.

היא הציגה את תשומת ליבו של אחד, רק לדקה והוא הסתובב והמשיך, והפות שלה בער, והדם בתחתון שלה כנראה הבריח את כולם. 

היא היתה רטובה אבל, גם בלי קשר לדם, והיא הצליחה למשוך את עינו של אדם מבוגר אחר.

היא חששה ממנו, היה לו מבט מפחיד.

אבל הוא התקדם לעברה והיא היתה מוכנה כבר כשהוא דחף אותה אל הרצפה

״אני הולכת לקבל זין בפה״ היא חשבה לעצמה

סוף סוף, מיצוי עצמי

היא הסתכלה אל האיש בעיניים ממתינות, הזין שלו פשוט עמד שם מחוץ לרוכסן הגדול, הוא חיכה למשהו והא לא הבינה למה.

׳תכניס אותו כבר׳ היא חשבה לעצמה 

טיפות חמות ספורת נזלו עליה, ואז זרם חם שהתחזק

היא בחלה בריח

זה היה חזק

והיא רק לרגע ניסתה לברוח

האיש תפס לה את הראש בחזקה, זה כאב לה בשורשי השערה. החזר את ראשה למקום ואז דחף את הצינור העבה עמוק לתוך פניה.

הזרם המשיך, הפעם הישר אל תוך גרונה.

הוא סיים, סגר את רוכסן המכנס, דחף 2 אצבעות מהירות לגרונה, וסתר ללחיה. 

הוא הסתובב ללכת לדרכו ואז נעצר בהיסוס, לשניה שמילאה אותה בתקווה - הוא חזר אליה התכופף אל ברכיו כדי להיות בגובהה, הושיט יד אל עבר חולצתה הדקה והרטובה, וצבט את הפטמה, וסובב. הרים את האצבעות הרטובות בשתן צהוב אל מול פניה, והיא הבינה את כוונתו ואת שפתיה נעלה סביבם, ליקקה ומצצה.

״זונה טובה״

הוא קם ללכת סופית, השאיר אותה רטובה ומושפלת, לבד בסמטה.

לפני יום. יום שלישי, 10 בפברואר 2026 בשעה 1:29

הלוואי ולא הייתי כל כך שיפוטית

ככל הנראה היה קל לי יותר ליצור קשרים ולשמר אותם

אבל אם אני מבקשת את זה אז אני צריכה גם מחשבה פחותה יותר, כדי שארגיש מסופקת עם האדם שאני איתו

אני לא מחפשת אדם

אני מחפשת נתינה מצידי ואת התמורה שאותה אני כל כך צריכה 

את האסרטיביות

וההחלטיות

אבל איך, איך אני יכולה לסמוך על מישהו כשהמשאלות הנ״ל לא יתגשמו (אני לא אתן להן), איך אני יכולה להתמסר באמת, להעריך, ולהעריץ, כשיש לי כזה תסביך אגו? 

 

איך איך

בלה בלה

 

 

לפני יומיים. יום שני, 9 בפברואר 2026 בשעה 12:38

אחד הדברים הכי קשים בפרידה זה השעמום

בכנות

וכך אני מוצאת את עצמי עוברת כאן על בלוגים בלי מענה לששאלתי

איפה כל הסיפורים המעוותים שפעם היו כאן? איפה השימוש החופשי, ההשפלה, האובססיביות, ההתמסרות חסרת הגבולות שלא בוחלת בבושה?

אני רוצה משהו אותנטי, אמיתי, להריח את הריח המתוק של מוח נואש, לדמיין עיניים מתחננות מסתכלות מעלה אל אל מגן וכל יכול.

 

לפני 3 ימים. יום ראשון, 8 בפברואר 2026 בשעה 15:01

בעצם העובדה שאני כותבת כאן אני כנראה צועקת אל היקום שאני מסיימת את הקשר הזה.

וזה דבר ארור. 

ההד הזה - שחוזר אליי ואומר שאני דורשת יותר מדי.

ואיך אפשר שלא לחשוב ככה, אני דורשת את ההורה שאף פעם לא היה לי - בלי בושה - כאילו זה נורמטיבי.

תמיד אמרו לי שאני יותר מדי, ושאני מציקה ודורשת הרבה אנרגיות ומאמץ, אבל זה די גנרי, כל ילד של הורה נרקיסיסט שמע את המילים האלו, מתנגנים ברקע.

מישהו החליט שמוח האדם לא מוציא את הדיסק אוטומטית והמנגינה ממשיכה להתנגן ברקע גם כשאתה רחוק מהבית.

אבל אני גדלתי ועצרתי את זה! אני הבנתי שאני לא דורשת הרבה. עד שהמציאות התהפכה עלי ועכשיו אני דורשת הרבה יותר מדי - ואין לי ברירה אחרת. 

אני נמצאת במצב שבו הטוב במערכת יחסים מציעה, לא מתגבר על הטוב שמגיע עם הלבד - וזה לא שטוב לי לבד - זה פשוט שכשאני לבד, אני לא צריכה להסביר את הדופק שלי, ואת הסחרחורות. כשאני לבד, אני לא צריכה להחליט בין להיות נחמדה לבין לעצור את הכל כי הכל כאב ואני צריכה מנוחה. 

איך אני אמורה להיות אישה טובה כשאני לא מסוגלת לעמוד ולבשל אם עשיתי פעולה בודדה כמה דקות לפני זה. 

איך אני אמורה להיות אישה טובה אם כואב לי להיות על הברכיים, ואם הגוף שלי יחד עם המערכת האוטונומית דורשים לעצור הכל, גם אם אתה ממש חייב גמירה. 

ועזוב את זה שהמערכת החיסונית שלי חלשה אז תצטרך להיות זהיר, ועזוב את זה שאם אני משקיעה בך את כל כולי אני מצפה שתדע לעצור כשאני אומרת לך איך אני מרגישה - אפילו אם אנחנו סתם בסופר בקנייה. 

אני לא יכולה לצאת איתך אם אתה ילד

אני לא יכולה לצאת איתך בכלל

כי התחייבנו לעבוד על זה אבל לקחת אותי בקלות ראש כשאמרתי שאני סיטואציה קשוחה. 

והשקעתי בך את כל האישה שבי, כדי שתוכל לקנות לי גוף חימום ולסגור פינה.

 

מהרגע שידעתי שיש כמה סוגים של שפות אהבה ידעתי שאסור לי להיות אם אדם ששלו זה נתינת מתנה. 

לא כמו אמא, לא כמו אבא. לא שוב. 

כי אם משתמשים במתנות ומחוות גרנדיוזיות כדי שיהיה תירוץ לדברים הקטנים, אז אני הדבר הקטן שנמצא בסכנה. 

 

אני מפוזרת במילים שלי אבל הכל מרגיש די מסודר בראש

מה שקרה היה צריך לקרות

אני פה כי זה מחרמן אותי, ושום דבר וונילי לא. 

וזהו. 

זה הכל.

לפני חודש. יום שלישי, 16 בדצמבר 2025 בשעה 15:00

הכנתי סופגניות

והכל נקי

השותפים שלי אוכלים אותן במקומך

בוא כבר

לפני חודש. יום שבת, 13 בדצמבר 2025 בשעה 22:34

היתה לי שיחה איתו

לא חשבתי שהוא ככ סוטה

איך אני נהנית להיות מופתעת לטובה

הוא לא מכאן

הכרנו באתר של גיקים

עברנו לטלגרם והחלפנו תמונות

אחרי כמה מטלות ערב סוף סוף התפנינו שנינו.

שיחת טלפון

תמונות

ואז התחיל השיח המלוכלך 

כל מה שאי פעם חלמתי עליו

השפלה ובעלות ושימוש ו- 

אותנטי.

יכולתי לשמוע את זה בקול שלו.

שאלו הן הסטיות שלו. 

לא בשביל לקבל סקס - אלא אלו שמזיזות לו את המוח.

התחרמנתי כל כך.

הרבה זמן לא התחרמנתי ככה.

הצלחתי לגמור איתו בטלפון, מי שמכיר יודע כמה זה נדיר אצלי.

הייתי מפרטת יותר, אבל עייף לי. יאיי.

לפני חודשיים. יום חמישי, 11 בדצמבר 2025 בשעה 5:32

כשף האוויר האחרון, לא הכחולים. תזהרו ממני.

לפני חודשיים. יום רביעי, 10 בדצמבר 2025 בשעה 19:31

 

 

מכירים את התחתונים עם החור באמצע? דמיינו אחד כזה שנכנס עמוק לבין הפלחים, מאיים לפלג את המפשעה.

 הרי לכם פנטזיה:

 

קניתי אותם בשביל הכיף.

כדי לגרות אותך, להתגרות בך.

להרגיש סקסית וזונה בשבילך.

לא דמיינתי לעצמי שאשנא את הרגע בו לחצתי על כפתור התשלום באתר.

 

יום ארוך, יצאתי מהמקלחת, וראיתי אותך עובר לי על קופסת התחתונים.

חייכתי, אני אוהבת שאתה פשוט עושה, ולא מבקש.

הרמת את התחתון הזה, תחרה שחורה, עם חור מבורך.

מבט קשוח התלבש על פניך.

״קדימה״

קראתי לי כמו אדון לשפחה.

לבשתי את התחתון, כשאתה קרוב כל כך אליי. וכשהוא התרומם אל האגן, החלקת את ידך מהמותן וסביבי, תפסת בתחרה בשני הצדדים, והרמת. אל מעל לידיות השמנמנות. התחרה נתפסה מעליהן כמו על וו. 

אבל במפשעה… במפשעה המתח עלה. מילולית.

עמוק בין הפלחים, ולוחץ על הדגדגן.

יוצר שסע בחלק השמנמן שמקדימה.

 

אתה עומד שם, גאה ביצירתך, ולא ממשיך, כמו מצפה שאמשיך בשגרת הערב כהרגלה.

אני פונה אל הארון, מוציאה מכנס קצר ואפור, כדי שתוכל לשלוח ידיים, וחולצה צמרית וורודה. קר אחרי הכל.

מתחיל להציק לי, זה לוחץ ומגרה את העצבים, ומאיים למשוך את התחתון מטה, ליפול מהווים.

ואני לא רוצה להתלונן.

אני לא רוצה להפריע לתכניות שלך.

אתה נכנס למיטה ואני אחריך - לא נראה שאתה מתכנן שום דבר פתאום… ראש על הכרית - אתה מתכוון ללכת לישון!

לא לא לא אני לא יכולה להשאר ככה כל הלילה.

חרמנית מדי, חסרת אונים מדי.

אני נצמדת אליך מהצד, מניחה את הסנטר שלי בין הכתף אל הראש שלך. 

״כן נסיכה?״ אתה שואל באפתיות, חסרת אשמה.

״אם אנחנו הולכים לישון, אני יכולה להוריד אותו?״

אני שואלת בקול קטן.

״לא מתוקה; אני רוצה להשתמש בו בבוקר״

הרטיבות מתחילה, אתה אכזר אבל טוב כל כך.

אני שונאת אותך אבל אל תעזוב אותי לעולם.

״לוחץ לי אבא״

הנה ברחה לה המילה.

אתה יודע עכשיו עד כמה חסרת אונים אני, באיזה ספייס יוצאת הילדה.

אתה מלטף, יד על הגב שלי, מצמידה אותי אליך.

״אנחנו הולכים לישון, קטנה״

תגובה מיידית, אימפולסיבית

אני מייללת יללה

חרמנית יתר על המידה

וזה לוחץ כל כך ואני לא יכולה

אני בקושי מצליחה לדבר, אבל הרגליים שלי זזות במקום.

עוטפות את הרגל שלך. 

אתה מקבל את זה, כי מה אני מבינה, אני רק ילדה קטנה

אני משתפשפת, השערות שעל הרגל שלך נרטבות ושורטות אותי, אני מביטה אליך מעלה, מקווה לכל תגובה.

העיניים שלך עצומות ואני מושכת לך ביד

״אבא, בבקשה.״

נואשת, פתטית. ילדה סתומה.

הנשימות כבדות כמו של כלבה מגורה.

תן לי, תאכיל אותי, את המפלצת שבין הרגליים שלי שרק רוצה אותך.

אני לא מפסיקה לרכב, כאילו אתה סוס עץ, סוס נדנדה. 

מושכת לך את היד. ללא הפסקה.

בבקשה, לא רוצה לחכות לבוקר, רוצה עכשיו בבקשההה:(

 

״תקבלי בבוקר, כמו ילדה טובה, כבר צחצחת שיניים והתקלחת - לא מקבלים מציצה לפני השינה״

הטון שלך רגוע, עם נגיעה של אכזרי. 

אתה מתעלל בכל כולי. במוח, בגוף שלי.

״בפה? את המציצה של אבא?״

״כן מתוקה, ותקבלי אחת על מקל בפות בזמן שאני מרוקן שפיך טרי אל תוך הגרון שלך״

יללה. נואשת כל כך.

זה מחרמן וזה מסכן ואני כל כך כל כך רוצהההה.

 

אני עייפה כל כך, לא מצליחה לגמור בלי עזרה.

חם לי וקר לי מתחת לשמיכה.

אני נרדמת דביקה ורטובה, עם הרגל שלך בין הרגליים, ותחתון מחוץ על גוּלה נפוחה.

 

לפני חודשיים. יום רביעי, 10 בדצמבר 2025 בשעה 10:08

אני חלשה

וחרמנית

יש זמנים כאלו, שאני חוטפת התקף חולשה

שבו העצמות שלי כמו עשויות מעופרת, והכל כל כך כבד, וגם שנצ של ארבע שעות לא עוזר.

אפילו להקליד זה קשה מדי.

 

ונחשו מה נופל עלי בזמנים כאלו?

רוח החרמנות.

אני שואלת את עצמי אם זאת פנטזיה שאני באמת רוצה שתקרה - 

אבל אני מדמיינת את עצמי חצי ישנה במיטה, עם כל הבובות סביבי והפיג׳מה הוורודה והחמימה

הוא מגיע מעליי, נוגע במגע חזק. באזור התחת, מוריד את המכנס. 

ואני מסתכלת עליו במבט מובך של: בבקשה אני חלשה

והוא עם מבט יודע כל דוחף זין אל חור רטוב וורוד.

ותופס לי את הירך, אני שכובה על הצד, ואני לא מתנגדת, חלקית כי אני חלשה מדי, אבל בעיקר כי אני יודעת שהוא יסיים ברגע שישפוך את נוזליו.

אבל הוא לא מסיים, הוא גומר בתוכי, ונוזל חמים מטפטף על רגלי. 

והוא זז אל מול הפנים שלי, ומלטף. ״עוד קצת ונגמר״ הוא אומר, כשהוא משרבב את איברו אל בין השפתיים שלי. 

ואני מוצצת, מסכנה שכזאת. עם פרצוף אומלל ועם טעם של זרע מר וכוס בפה שלי, החלש.

זה מרגיש אבהי ודואג, בצורה אכזרית מעוותת. הוא דוחף פנימה ואחורה באיטיות ומתענג על כל רגע. 

עד שלרגעים ספורים הוא זז מהר יותר

ומשפריץ לתוכי זרע. ״לא לבלוע״.

אני עם פה פתוח מלא בחום לבנבן. כמו סחלב.

הוא מצווה עליי לפלוט טיפה החוצה, ואז מורח את זה בעדינות עליי.

העיניים שלו, החמימות וההחלטיות, לא ניתקות משלי המתחננות לקרבה, החלשות.

ואז הוא מרים אותי, למרות שאני כבדה כזאת. ומקלח אותי במים חמים ובסבון נעים עם בועות.

מלביש אותי בפיג׳מה חמימה ונקייה, ונכנס איתי אל מתחת לשמיכה.

מאפשר לי לישון. או לראות איתי סדרה. ומזמין לנו אוכל, למרות שאני בד״כ מכינה אותו, אבל לא כשאני ככה חלשה.

 

לפני חודשיים. יום רביעי, 10 בדצמבר 2025 בשעה 3:14

יודעים מה קורה במוח כשנוצרת תגובה כימית של לחץ?

ובכן, מספר דברים

אבל אני אפרט את אלו שקשורים בחרמנות:)

המעגלים החשמליים - או יותר נכון, המסלולים הנוירוהורמונליים שקשורים בחשק מיני ובלחץ, נמצאים קרובים מאוד אחד לשני בגזע המוח ובהיפותלמוס. אצל חלק מינורי של אנשים - אלו משפיעים אחד על השני. 

מה שאומר שאצל האנשים האלו - כאשר יש לחץ יש חרמנות וכאשר יש חרמנות יש לחץ - וזה יכול לקרות בלי שום גירוי - אפילו לא מחשבתי.

והנה למה, לכם שולטים יקרים, זה משנה.

במידה ונפלתם על נשלטת שכזאת, זה מסוגל לבוא לטובתכם, על ידי כך שאם תתנו לה מטלה שתלויה בזמן, או לבצע דברים שמלחיצים אותה, היא תתחרמן. והשימוש שלה בהיגיון יעשה פחות. זאת אומרת, ההגדרה של זונה חסרת מוח.

בו זמנית זה יכול גם לבוא לרעתכם. זאת אומרת - כשהיא מתחרמנת, היא לחוצה, בלי שום סיבה ממשית. זה אומר שיהיה עליכם להתמודד עם כל המאפיינים של לחץ. 

 

 

 

כל זה מדבר על קבוצה מינורית מאוד.

אבל בכל מה שקשור ויכול להשפיע על רוב האוכלוסיה -

לחץ קשור בחלקים במוח כמו אמיגדלה, גזע המוח והיפותלמוס. כל החלקים המיושנים יותר. כל אלו שלא קשורים במוח המודרני, הלוגי, ששולט באימפולס, חשקים, ורפלקסים.

כאשר יש תגובה של לחץ בגוף, המוח הישן מגורה יותר, הופך את המוח המודרני לבעל פחות השפעה.

ובגלל שחרמנות קשורה גם היא למוח הישן - קל יותר לגרות אותו.

 

נכנסת לכאן גם המערכת האוטונומית. המערך הסימפתטי והפרה-סימפתטי. בגדול; כשהמערכת הסימפתטית נכנסת לפעולה - דבר שקורה בעת קלט של הורמונים הקשורים בלחץ - כל העצבים רגישים יותר - כולל אלו שבאזור האגן. :)

שוב, קל יותר לחרמן.

 

ואזזז יש את מה שקשור באסוציאציות.

אצל אנשים שהמוח שלהם שייך תחושה של לחץ אל תחושה של הקלה ותגמול מתישהו בעברם - 

יקרה הדבר הבא:

לחץ, לחץ = לחפש הקלה או תגמול, מה ההקלה/תגמול הגדול ביותר שאני יכול לקבל? אורגזמה! (אצל רוב האנשים)

וזהו.

 

מקסים לא?