לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Dark Metamorphosis

הבלוג הזה, נכתב מדם ליבי.
מנבכי נשמתי.
יש כאן את כל הצדדים; הצד היפה שיש בחיים ואת האופל שמתחבא לו אי שם בתוך האור שזורח כל כך חזק.
כאן אני חושפת את המקומות שאולי לא תמיד קל לגעת בהם, את הפינות השקטות של הנפש ואת הרחשים שלא תמיד נאמרים בקול.
כאן מתרחש מסע פנימי,בין אור לצל,בין אמת לפחד ובין כאב לתקווה.
זהו מרחב שבו אני מאפשרת לעצמי להיות שלמה גם כשהחלקים שבי מפורקים והנשמה שלי מתפזרת לחלקים קטנים באטמוספירה.
אז יש מצב שהוא לא יתאים לכולם.
אז זו האחריות שלכם לפני שאתם מתחילים לקרוא.
*כי הבלוג שלי יכול להוות טריגר אחד גדול לחלקכם.*
לפני חודשיים. יום שישי, 20 בפברואר 2026 בשעה 13:18

הירח עומד באמצע השמיים, חצי חיוך לבן תלוי בחשכה,

כאילו הוא קורא עליי תיגר.

הוא מביט בי מלמעלה, כמעט צוחק,

שואל בלי קול – איך הגעת לכאן, נסיכת ירח?

ואני מרימה אליו עיניים,

ותוהה אם החיוך שמתפשט בי מולו

נולד כי אני קצת מבושמת הלילה,

או בגלל שהגיחוך שלו הציף בי לרגע

שכבה דקה של ציניות מהולה במרירות.

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י