לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Dark Metamorphosis

הבלוג הזה, נכתב מדם ליבי.
מנבכי נשמתי.
יש כאן את כל הצדדים; הצד היפה שיש בחיים ואת האופל שמתחבא לו אי שם בתוך האור שזורח כל כך חזק.
כאן אני חושפת את המקומות שאולי לא תמיד קל לגעת בהם, את הפינות השקטות של הנפש ואת הרחשים שלא תמיד נאמרים בקול.
כאן מתרחש מסע פנימי,בין אור לצל,בין אמת לפחד ובין כאב לתקווה.
זהו מרחב שבו אני מאפשרת לעצמי להיות שלמה גם כשהחלקים שבי מפורקים והנשמה שלי מתפזרת לחלקים קטנים באטמוספירה.
אז יש מצב שהוא לא יתאים לכולם.
אז זו האחריות שלכם לפני שאתם מתחילים לקרוא.
*כי הבלוג שלי יכול להוות טריגר אחד גדול לחלקכם.*
לפני חודשיים. יום שישי, 27 בפברואר 2026 בשעה 7:29

 

 

 

"..אין לך אומץ לדבר על כל מה שקרה

ידעת ששוב אסלח לך אז זה לא נורא

ואם תבכה טיפה יותר אשוב בחזרה

לפרוק ולארוז שוב את אותה דירה

גם אלף פעם בשבילך קפצתי לתהום

מכרתי ת׳מחר שלי לתת לך את היום

מכרתי ת׳נשמה שלי לקנות לך יהלום

 

 

אני אוהבת אותך

אבל כואב לי ברמות

אני אוהבת אותך

אבל שורף לי בריאות, רק מלנשום אותך

יורדות לי הדמעות מלדמיין אותך..

 

לא פוחדת להגיד שבכיתי

בלילות בחוץ ליד אנשים

ורציתי למות כשראיתי

איך היא תופסת לך בגוף במקומי

וקרעתי אותך מתוכי זה כאב

התגברתי כמעט בכל יום שאיבדתי אותך

הייתי בורחת, בכל יום שאיבדתי אותך, הייתי צורחת.

 

 

אז חזרתי לפה ועשיתי שטויות

עד שסוף סוף הצלחתי לישון

ורציתי תשובות אבל אתה נעלמת

ואמרת שאתה צריך קצת לחשוב

אבל לא חשבת שם עליי כשהיא שמה ראש עלייך

לא אותו השיער לא אותן הידיים

תקופה שדיברנו רק דרך עיניים

מנשק אותי מדמיין שפתיים שלא שלי

 

 

לא פוחדת להגיד שבכיתי

בלילות בחוץ ליד אנשים

כי רציתי למות כשראיתי

איך היא תופסת לך בגוף במקומי

וקרעתי אותך מתוכי זה כאב

התגברתי כמעט בכל יום שאיבדתי אותך

 

הייתי בורחת, בכל יום שאיבדתי אותך, הייתי צורחת..."

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י