העולם החדש

היא התקרבה לכלוב והסתכלה לי בעיניים: ״אתה מוכן לצאת לסיבוב עבד?״ כמובן שלא יכולתי להשיב ולהתנגד.

היא הזהירה ואמרה לא לנסות להתנגד כי יהיו השלכות על כך, אין לי איך לנצח אותה, תוותר מראש היא אמרה.

לפני שפתחה את הכלוב היא חיברה את האזיקים עם שרשרת לקולר שלי ולאזיקים שעל הרגליים שלי.

לאחר מכן היא חיברה רצועה לקולר וירקה לי בפנים, סתם ככה בשביל ההשפלה. היא פתחה את הכלוב ואמרה שהיום אני אהיה כלב, היא תעשה לי סיבוב בדירה על מנת שאוכל להריח ולהתרגל לסביבת המחייה החדשה.

לא ידעתי מה השעה בכלל ואיזה יום היום, הייתי בחדר קטן חשוך נעול בתוך כלוב.

יצאתי מכלוב יד אחר יד ורגל אחרי רגל היא תפסה אותי מהלחיים והצמידה לי מבט עצבני עם אזהרה נוספת: בלי שטויות!

הנהנתי בחיוב, מיד קיבלתי סטירה לפנים ונזיפה: דממה! לא קיבלת רשות לתקשר!

הדלת נפתחה והיא הובילה אותי על שש אל מחוצה לה, ראיתי דירה ענקית ומפוארת עם נוף מדהים לעיר, הכל נראה נוצץ ויקר וחדשני. היא עשתה לי סיבוב כאשר אני זוחל על שש ותוך כדי הסבירה לי שמהיום זה הבית החדש שלי וכמו שכל הריהוט יפה ונוצץ כך גם אני אהיה חלק מריהוט הבית. היא שלפה שוט קטן והתחילה להצליף לי בתחת כדי למהר אותי. ״אתה איטי מדי!״ צעקה.

לאחר זמן לא ידוע היא נתנה לי לנוח, הברכיים שלי אדומות וכואבות, התחת שורף ומלא בסימני הצלפה. אתה בטח רעב היא אמרה, הינהנתי בחיוב וישר קיבלתי סטירה לפנים ״לא שאלתי!״ היא אמרה.

היא הובילה אותי לספה והתיישבה עליה, אני על שש על הרצפה הקרה. בפעם הראשונה היא הורידה לי את הגאג, תוך כדי חשבתי לעצמי האם לדבר ולשאול מה לעזאזל קורה כאן אבל פחדתי מהתגובה שלה. הגאג נפתח והקלה ענקית הייתה לי בלסת שפתאום יכולה להיסגר ולנוח. 

היא שמחה לראות שנשארתי בשקט אך גם קצת התאכזבה היא חייכה ואמרה ״קיוויתי שאוכל להעניש אותך אבל אני רואה שאתה לומד מהר״. 

״מאחר והתנהגת טוב אני אשנה את התוכנית, התכנון המקורי היה לתת לך לשבוע מכפות הרגליים שלי תוך כדי שאני יורקת עלייך ומצליפה. מכיוון שהיית ילד טוב מגיע לך פרס, אתה תאכל את הכוס שלי עד שאני אגמור. אתה שמח? היא שאלה, פחדתי להגיב ומיד קיבלתי סטירה לפנים, תגיב כשאני פונה אלייך!

הייתי מבולבל אבל רציתי לרצות אותה: ״כן אניטה, תודה אניטה״ הפנים שלה השתנו בשניה, היא אמרה חכה פה ואל תזוז. לפני שקמה חיברה את הרצועה שלי לוו מקובע לרצפה על מנת שלא אברח. היא חזרה לאחר כמה דקות ארוכות עם שוט גדול וגאג פתוח. היא הלבישה לי את הגאג והתחילה להצליף לי בגב, זה היה כואב מאוד, צרחתי מכאבים, על כל צעקה קיבלתי עוד הצלפה, זה היה לופ שאי אפשר להשתחרר ממנו, הגב שלי כבר דימם. לאחר בערך 20 הצלפות הצלחתי להישאר בשקט. היא תפסה אותי מהפנים ואמרה לי להרים את הראש, דפקה לי יריקה סמיכה בתוך הפה ואמרה לי לשמור על זה ולא לבלוע.

תוך כדי היא שאלה אותי: אתה יודע למה נענשת? ניסיתי לענות אך הפה שלי היה מלא ברוק שלה, היא נהנתה לראות אותי סובל וכמעט נחנק מהנוזלים שלה.

קיבלתי אישור לבלוע, תענה! היא אמרה.

פניתי אלייך לא כגבירתי, גבירתי. היא אמרה נכון ומכיוון שטעיתי אני כנראה עדיין לא מוכן להיות עבד כמו שרצתה בנתיים אני כלב וכנראה שצריך להזכיר לי את זה.

היא הלכה לאחד החדרים וחזרה עם אוזני כלב, כפפות עור מוזרות ועגולות אשר עוטפות את כל כף היד והרגל, וזנב גומי עם בליטה בקצה. היא הלבישה לי את האוזניים, כפות הידיים והרגליים. ואז שאלה אותי: אתה יודע לאן זה הולך?

חששתי לענות והיא חייכה חיוך זדוני. לקחה בקבוק של שמן תינוקות ושפכה לי התחת. ״יש כאן קצת שיער אני רואה, הסטנדרט לא הושלם אבל כרגע אתה כלב וזה היום הראשון שלך, ניצלת הפעם.״ היא התחילה לעסות לי את פי הטבעת ובאופן מפתיע זה היה נעים, כל חיי הפחד הכי גדול שלי היה שמשהו יכנס לי לתחת, והנה זה פשוט קורה וזה לא כזה נורא שכנעתי את עצמי.

פתאום, הופ! אצבע נכנסה והתחילה להרחיב לי החור במפנים, למה זה נעים לי אני חושב לעצמי.

לאחר דקה שבה אני מנסה לפענח מה קורה לי פתאום עוד הפתעה, ״נשימה גדולה ותרפה הכל, ככה זה פחות כואב״ היא אמרה. בלית ברירה סמכתי עליה, לקחתי נשימה ארוכה והרפיתי כמה שניתן, טאק! יש לי באט פלאג עם זנב גומי בתוכי. היא לקחה אותי למראה גדולה והושיבה אותי מולה, היא לא אמרה מילה רק רצתה שאראה את עצמי. פאק אני אשכרה כלכלב חשבתי לעצמי, התחיל לעמוד לי הזין כשראיתי אותה עומדת מעליי ומיד זה התחיל לכאוב בכלוב. היא קלטה את זה וחייכה ״אני רואה שזה מדליק אותך, יופי כי מהיום זה מה שאתה, כלב חרמן ומיוסר״ 

אותי זה רק הדליק יותר.

חלק 3 יגיע בעתיד

נכנסתי למועדון במדינה זרה, התיישבתי על הבר.

כוס בירה קרה וסיגריה מגולגלת כי אנחנו אנשים בריאים.

בעודי לוגם מהבירה, מדליק את הסיגריה ומתבונן מסביב, על האנשים, המוזיקה הלא ברורה ועל עצמי, מה אני עושה כאן לבד במדינה זרה?

התיישבה לידי בחורה, לא אמרה מילה לסביבה הנוכחות שלה הספיקה כדי לשבור לי את הצוואר שמאלה ולהגניב מבט חטוף.

היא הייתה ממוצא אסייתי מעורב, מיקס לא ברור של מזרח ומערב. העיניים גדולות ובהירות עם גוון אפור, שיער שחור חלק עם פס ורוד בודד ונוצץ. מקועקעת בטעם טוב בדיוק כמו שאני אוהב.

לאחר כמה דקות שאנחנו יושבים בשקט ומעכלים כל אחד את הסיטואציה פניתי אליה: אני רואה שגם את קצת בשוק מהמקום הלא ברור, מטיילת לבד כמוני?

היא ענתה: נולדתי בעיר הזאת אך אני מטיילת המון, חזרתי לאחר תקופה בחול ואני מחפשת רכש חדש לאוסף שלי.

השבתי לה: רכש? אוסף? 

היא: כן יש לי אוסף של בובות, עכשיו הוא מרוקן לגמרי ואני רוצה לרהט את הדירה החדשה שלי.

הייתי מאוד מבולבל, בובות? כאן במועדון?

אמרתי לה שאני אכן מסוקרן ובירכתי אותה על הדירה החדשה. השיחה התחילה לזרום ושאלתי לשמה היא ענתה: שמי הוא ״אניטה״ בוא לרקוד.

משהו באנרגיה שלה לא נתן לי לסרב ומבלי לשאול שאלות עקבתי אחריה לרחבה. הערב המשיך והתחלנו להתקרב.

הגענו לכוס מספר 3, הרמנו לחיים וצחקנו.

אמרתי לה שאני הולך לשירותים ומיד אחזור, היא הציעה לשמור לי על הכוס והדברים בנתיים. שמחתי לשמוע שיש על מי לסמוך.

כשחזרתי הכל היה כרגיל, לאחר כמה דקות הרגשתי מסוחרר ולא יציב. היא ראתה אותי וישר נתנה לי כוס מים וליוותה אותי החוצה לנשום אוויר. מרגע לרגע נהייתי יותר מטושטש.

היא סיפרה לי שהיא אחות ותוכל לטפל בי. לפני ששמתי לב מונית כבר נעצרה מולנו והיא אמרה: עלה!

התיישבנו מאחורה והיא התחילה ללטף לי את הראש ברכות, נרגעתי ונשאבתי לתחושה. הנסיעה הרגישה כמו דקה אך אין לי מושג כמה זמן באמת היא לקחה.

הגענו לבניין יוקרתי, שומר בכניסה פותח לנו את הדלת.

בשלב הזה הייתי כבר די מחוק והיא הכווינה אותי למעלית, מעולם לא ראיתי כל כך הרבה קומות בבניין, אני לא זוכר כמה היו אבל אני זוכר שהיא לחצה על הקומה העליונה. המעלית נפתחה והגענו לפנטהאוז ענק וחדש שמשקיף על כל העיר. 

נזרקתי על הספה בחוסר אונים כמו סמרטוט מסומם ונרדמתי.

התעוררתי! מנסה להזיז את הידיים ולא מצליח, מנסה גם את הרגליים ושום דבר לא זז, רק רעש מתכתי של שלשלאות מתכת מתנגשות אחת בשניה. ניסיתי להיזכר איפה אני ואיך הגעתי הנה אך לא הצלחתי, רק מילה אחת עלתה לי לראש ״אניטה״. ניסיתי לצעוק אל הפה שלי היה חסום על ידי גאג אדום, על צווארי קולר ואני בכלל בתוך כלוב, מה לעזאזל קורה כאן? שאלתי את עצמי.

אחרי בחינה נוספת גיליתי שאני ערום לגמרי, עם כלוב קטן על הזין שלי. בעודי דחוס וקשור בתוך הכלוב הפחד התחיל לרדת ועלתה בי מחשבה נוספת יכול להיות שזה מחרמן אותי? הזין התחיל לעמוד ולכאוב בתוך הכלוב הקטן שלו.

לאחר זמן ארוך ולא ידוע נשמעה פתאום פתיחה של דלת, רעש איטי של עקבים מתקרב לעברי, לאט לאט הוא התקרב עד שהגיע אליי. מולי עמדה אניטה, לבושה בבגדי עור שחורים, מחוך שדוחף לה את הציצי המושלם שלה לשמיים ומגפי עור גבוהות ושחורות. היא לא אמרה מילה, רק התבוננה בי סובל בתוך הכלוב בעודי מנסה להרים את הראש. היא צחקה ואמרה: ברוך הבא לאוסף, כלב! עכשיו נפל לי האסימון והכל התחבר, חשבתי לעצמי בראש: שיט?

בעודי מחבר את הנקודות היא התחילה לספר לי מה עומד לקרות מעתה והלאה ומי היא באמת.

היא פתחה בזה שהיא חיה לבד ללא משפחה ושהיא קיבלה ירושה ענקית ומוגזמת. יש לה נכסים בכל העולם וזה אחד מהם.

״החל מהיום אתה הרכוש שלי, אין לך בחירה בכלום. מהיום אתה מפסיק להיות בן אדם, היעוד היחידי שלך הוא לשרת אותי ולציית.״

לא יכולתי להגיב בדיבור אז התחלתי לנהום.

היא בעטה בכלוב וצעקה ״סתום תפה! דממה! אתה לא מצייץ אלא אם אמרתי כך״ השפלתי מבט

היא חייכה והמשיכה: ״מהיום אתה עובר סדרת חינוך, השבועות הקרובים יהיו קשים אבל אתה תעמוד בזה ואם לא תיענש בהתאם. הסטנדרט הוא גבוהה ואתה צריך לעמוד בו לפני שאתה מקבל את תואר ״בובה שלי״ עד אז אתה עבד/כלב

פחדתי להגיב והיא ראתה שאני נלחץ, זה רק שימח אותה.

היא הוציאה דף אשר מנוסח כמו חוזה והתחילה להקריא:

רשימת חוקי הכשרה:

1. אתה רכוש, חפץ, אין לך רצונות רק פקודות

2. אתה רשאי להוציא קול רק אם פניתי אליך ואישרתי במפורש

3. אתה פונה אליי בתור גבירתי אלא אם אמרתי אחרת

4. אני שולטת בכל תחום בחייך, מתי תאכל, תשתה, תישן, מה תלבש ואיך תראה. והכי חשוב מתי תגמור

5. על כל טעות תהיה ענישה, אני אחליט איך ומתי.

6. לאחר תקופת ההכשרה תהיה זכאי לתשלום: 10,000 דולר בחודש.

7. אני רשאית לשנות את התשלום החודשי כראות עיניי, זאת זכות לקבל ממני כסף.

היא לקחה את ידי וגררה את האגודל שלי עם סיכה, טיפת דם טיפטפה על הדף וכך נחתם החוזה, ללא הסכמתי.

המשך בחלק 2

אני כיום בן 25

מאז שאני זוכר את עצמי הייתה לי משיכה לעולם השליטה, לעולם לא חשפתי את זה החוצה מתוך פחד וחששות.

לאחר תקופה שאני קורא כאן את הפוסטים הנהדרים שלכם החלטתי לעשות מעשה ולתת את הצעד הראשון.

אז כאן אתם אנשים יקרים נכנסים לתמונה:

איך נכנסים לעולם הזה?

איפה אפשר לפגוש אנשים ולהתחבר לקהילה ולשמור על הדיסקרטיות שלי?

איך בכלל מדברים על הנושא הזה בקול?

תודה רבה לעונים🙏🏼