בטיול במחוזות ארץ היו היה
שוטטתי מעט בהרים ובבקעות
כיום כבר בקושי עושה זאת
אך בחזרתי חשבתי שיהיה זה מן הראוי
לשקוע מעט ברפלקציה על שהיה
הרי אם לא תדע מאיפה באת כיצד תדע לאן אתה
הולך.
חייכתי כי באותן הנקודות הגאות היתה גדולה אך כך
גם השפל אך אני נמצאת בהשלמה עם שתיהן.
לשמחתי השכלתי ויש שאומרו שהנאיביות מנת חלקי
לא לשמור טינה מכל מלמדי השכלתי גם בטוב וגם
בפחות ובאמת זכיתי לקבל שיעורי חיים חשובים
כן, גם אלו שעלו בדם נפשי ויודעת לומר שכל אחד
מהם רצה לשמור עליי ובטובתי אך כמו כל אדם
טעויות נעשות ואנשים נפגעים.
למדתי לחבק, לאמץ ולהתעטף בכל כי הרי אלו הביני
עד הלום.
נשארתי לעוד דקה או שתיים לחשתי תודה וחזרתי
לכאן.
ובהזדמנות זו אומר תודה לכל אחד מהם ודעו כי אין בי
כעס או טינה ולכל אחד שמורה פינה בתוכי.
ולאנשים שהולכים איתי כבר שנים כברת דרך תודה
שאתם שם גם בקושי וגם בקל מלווים, עוטפים,
מחבקים ותמיד שם לעזור לרפא את הפצעים.
התברכתי.