בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Transcand

שחר חדש המפציע מבין הרסיסים והשברים על מה שהיה, צובע את נבכי נשמתי ומאפשר לי לראות אותי כפי שהייתי.
זוכה שוב לשמוע את שירת הסירנה שבי
זו שמדברת אותי, את הצורך, את הכמיהה
ברק להיות שם במהות.
מאמינה שעוד יגיע היום ש....
ואהיה שם למולך קודם בכסות בת אדם
ואז אכרע לרגלייך ואשא את מבטי
ואבחר לחשוף למולך את שהיני,
במקום הכי עמוק שבפנים
ואעניק לך את ממלכות התמסרותי וכניעתי
עת שאבחר באדנותך ובלחישה שתבקע בין שפתיי אקרא לך אדוני.

זו דרכי, זו מי שהיני ואלו כתביי....
לפני 5 חודשים. יום שישי, 12 בדצמבר 2025 בשעה 19:27

השבוע שוטטתי במשעול זכרונות הלב

ובאמת שזכיתי באהבות גדולות גם אלו שבסוף פגעו.

זכיתי להיות מחוזרת באופן שלא רבות זוכות לו

זכיתי שיסחפו אותי מהרגליים

זכיתי באהבות בלתי אפשריות

ובאהבות מטורפות 

זכיתי להיות נאהבת בטירוף 

זכיתי לעוף, זכיתי להתרסק

זכיתי לחוות לילות של שכרון חושים ותאווה

ולילות שהשברים של שנינו היו כל כך גדולים

שחשפו תהומות שהדבר היחיד שנותר בנו

הוא להתמזג אחד בשניה.

היו גם צדדים אחרים לאהבות האלה 

אבל השבוע העדפתי להעניק להן את עדנותן.

אז לכם אהבות ישנות שלי רק אומר

תודה לכל אחד מכם יש מקום מיוחד בלב 

כל אחד מכם תרם למי שאני היום לטוב ולרע

וכל אחד בזמנו היה לי עולם.

תודה שהייתם, שנתתם,

על כל השיעורים שלימדתם

תודה על כל צלקת שבגופי ובנפשי

שחישלה אותי להיות מי שאני כיום.

מוקדש לכם :

 

 

נ.ב

לא לדאוג הלב שלי פתוח וגדול מספיק.

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י