בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Transcand

שחר חדש המפציע מבין הרסיסים והשברים על מה שהיה, צובע את נבכי נשמתי ומאפשר לי לראות אותי כפי שהייתי.
זוכה שוב לשמוע את שירת הסירנה שבי
זו שמדברת אותי, את הצורך, את הכמיהה
ברק להיות שם במהות.
מאמינה שעוד יגיע היום ש....
ואהיה שם למולך קודם בכסות בת אדם
ואז אכרע לרגלייך ואשא את מבטי
ואבחר לחשוף למולך את שהיני,
במקום הכי עמוק שבפנים
ואעניק לך את ממלכות התמסרותי וכניעתי
עת שאבחר באדנותך ובלחישה שתבקע בין שפתיי אקרא לך אדוני.

זו דרכי, זו מי שהיני ואלו כתביי....
לפני 4 חודשים. יום שישי, 26 בדצמבר 2025 בשעה 3:02

יש משהו כשנשלטת אלפא 

מוצאת סופסוף את הנבחר 

והראוי להקרא אדונה.

זו כניעה שונה, אחרת

זה לפשוט את כל מעגליי הכוח שלך

ולחזור לגולמיותך למולו.

ואת עורגת אליו, כמהה אליו, משתוקקת

בכל פינה בנפשך, במוחך 

בכל איבר ותא שקיים בגופך.

את רעבה אליו, זקוקה לו 

כל דרכיו, חוקותיו ומילותיו

טמונים בך כאילו היו אוויר לנשימה.

את נוהגת בכל דרש ובכל פשט 

כמנהגי קודש, בקפדנות וביראה.

כל מה שבך פרוש למולו, למענו 

החיוך שלך למענו והדמעות שלך עבורו.

וככל אלפא את תייללי לאור ירח 

עת שיותיר בך את סימניו ואותותיו

יללה קדמונית שנובעת מנבכי נשמתך

שהוא פרם מתוכך, מותיר אותך

מתבוססת לרגליו, כפי שאיש מעולם לא ראה

כילדה אבודה, כאישה כמהה

כנשלטת מתמסרת וכנועה

שרק רוצה לשהות ב ד' אמותיו

להטמע בתוכו, בגופו, בנפשו

בכל אשר הוא הינו.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י