ללכת בעקבות רמזייך
לחשוב, לתהות אך לא להעיז להאמין
ועדיין המוח רץ, חושב
הנשמה מקווה, מייחלת
כה משתוקקת שמה שחשבת נכון.
ואת משקיטה אותה
הרי את למודת ניסיון
והניסיון לימד אותך
שעדיף שלא.
השעות והדקות חולפות
וכל פעם שהקול הזה מבפנים
מעיז להאמין שאולי המוח משקיט
ששש... ילדה נסחפת
את כבר אמורה לדעת
והיא נאנחת כל כך משתוקקת
שיראה לה שהיא צודקת
ואז הודעה אחת גורמת לה לצרוח
שם בפנים את רואה זה באמת אחר.
הלב דופק, המוח מנסה לעכל
הנשמה צוהלת מתה להתפוצץ
ועדיין את שומרת על מאופקות.
כעת אלו כבר לא הודעות הוא למולך
את רואה אותו צועד לקראתך
מחכה לסימן שאפשר להתכנס
לתוך זרועותיו.
עוד רגע ואת שם והכל פשוט
מתאים כאילו זומן רק לך
הראש על הכתף, העיטוף, התחושה.
לאט לאט הוא פורם בך
את שידעת פעם
ומכניס בך את האמונה
שהילדה צדקה מהרגע הראשון
ושמותר לך באמת להיות למולו
כפי שכל כך השתוקקת.