בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Transcand

שחר חדש המפציע מבין הרסיסים והשברים על מה שהיה, צובע את נבכי נשמתי ומאפשר לי לראות אותי כפי שהייתי.
זוכה שוב לשמוע את שירת הסירנה שבי
זו שמדברת אותי, את הצורך, את הכמיהה
ברק להיות שם במהות.
מאמינה שעוד יגיע היום ש....
ואהיה שם למולך קודם בכסות בת אדם
ואז אכרע לרגלייך ואשא את מבטי
ואבחר לחשוף למולך את שהיני,
במקום הכי עמוק שבפנים
ואעניק לך את ממלכות התמסרותי וכניעתי
עת שאבחר באדנותך ובלחישה שתבקע בין שפתיי אקרא לך אדוני.

זו דרכי, זו מי שהיני ואלו כתביי....
לפני 3 חודשים. יום שני, 26 בינואר 2026 בשעה 16:15

ולפעמים דווקא במקומות האלה

בזמנים ההם, בימים שהיו

בשעות שחלפו, בשניות שזלגו

בארבע קירות שסוגרים

כשהמבט מחפש צוהר 

והנפש נאטמת מאחורי סורג ובריח

דווקא שם באופן די מופלא

את מגלה שמינוס ועוד מינוס שווה פלוס

ושלא המרחב הוא זה שיפתח את המנעול

אלא בדיוק ההפך.

לביאה שנמצאת ב 4 קירות 

תמיד תצעד בהן בחוסר שקט

אך לביאה שלצווארה רצועה מהודקת

תמיד תשכב, בכניעה ובשקט.

מן אנומליה שכזו אם תרצו.

הרבה למדתי במקומות האלה

בזמנים האלו, בשעות ובשניות שזלגו

יתכן יותר ממה שהייתי צריכה או רוצה 

הצלקות שאני נושאת בקרבי ובגופי

יעידו על כך עוד יותר

אבל את הדבר הכי חשוב למדתי מהמקומות האלה

והוא מי אני, כפי שאני ומה זה אומר.

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י