בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Transcand

שחר חדש המפציע מבין הרסיסים והשברים על מה שהיה, צובע את נבכי נשמתי ומאפשר לי לראות אותי כפי שהייתי.
זוכה שוב לשמוע את שירת הסירנה שבי
זו שמדברת אותי, את הצורך, את הכמיהה
ברק להיות שם במהות.
מאמינה שעוד יגיע היום ש....
ואהיה שם למולך קודם בכסות בת אדם
ואז אכרע לרגלייך ואשא את מבטי
ואבחר לחשוף למולך את שהיני,
במקום הכי עמוק שבפנים
ואעניק לך את ממלכות התמסרותי וכניעתי
עת שאבחר באדנותך ובלחישה שתבקע בין שפתיי אקרא לך אדוני.

זו דרכי, זו מי שהיני ואלו כתביי....
לפני 3 חודשים. יום שישי, 13 בפברואר 2026 בשעה 20:03

יש פעמים שהייתי נותנת הכל

לקבל טיפקס יקומי שכזה 

ולמחוק הכל, טוב לא באמת הכל

אבל את כל המקומות שלימדו אותי

שאסור לי, את כל המקומות שלמדתי

להכיל את מה שאיש לא אמור להכיל,

את המקומות ששינו את התפיסה 

לגבי גבולות השפוי והמוסכם.

הלוואי שלא הייתי צריכה להיות

במאבק מתמיד כדי להיות אני

כפי שאני יכולה ורוצה  להיות 

אף על פי כן ולמרות הכל.

וכן אני יודעת שהם אלו 

שהביאוני עד הלום 

שחישלו והפכו אותי להיות 

מי שאני היום.

ועדיין יש רגעים ומקומות 

שאני תוהה מה אם ....

וכן הפכתי לאישה חזקה בזכותם 

במקום ליפול, קיבלתי ניסיון חיים 

ויכולת להתמודד עם הכל 

ותמיד לנחות על הרגליים

אבל לומר את האמת שיש פעמים

שהייתי מעדיפה להיות קצת פחות חזקה,

קצת פחות מסוגלת לאפשר לעצמי

לשהות בקושי ולהיות מסוגלת להשען

במקום לקפוץ משוכות 

פשוט לפעמים זה קצת מתיש 

להיות חזקה תמיד.

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י