צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Transcand

שחר חדש המפציע מבין הרסיסים והשברים על מה שהיה, צובע את נבכי נשמתי ומאפשר לי לראות אותי כפי שהייתי.
זוכה שוב לשמוע את שירת הסירנה שבי
זו שמדברת אותי, את הצורך, את הכמיהה
ברק להיות שם במהות.
מאמינה שעוד יגיע היום ש....
ואהיה שם למולך קודם בכסות בת אדם
ואז אכרע לרגלייך ואשא את מבטי
ואבחר לחשוף למולך את שהיני,
במקום הכי עמוק שבפנים
ואעניק לך את ממלכות התמסרותי וכניעתי
עת שאבחר באדנותך ובלחישה שתבקע בין שפתיי אקרא לך אדוני.

זו דרכי, זו מי שהיני ואלו כתביי....
לפני שלושה חודשים. יום שלישי, 3 במרץ 2026 בשעה 14:08

ולפעמים בתוך כל המורכבות, הקושי,

קולות העבר, העומסים, המותשות

אני אוהבת לעצור, לנשום עמוק

לתת להכל להציף, לכלות, להיות בעין הסערה

ואז להבין שזה בסדר והכל עדיין עומד בעינו.

לחייך, להבין ולדעת שלמרות הכל 

החיים חייכו אליי ונתנו בי חסד

גם ברגעים שלא ידעתי אם אשרוד

להסתכל על הקטן כגדול ולהעריך 

כל דבר ודבר שנמצא וקיים

ומשום מה דווקא בעת הזו

תחת אזעקות, זאטוט בסטרס

רעב וגעגוע לאדוני עלה בי שיר

שגרם לי לחייך ולזכור :

What a wonderfull world

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י