בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Transcand

שחר חדש המפציע מבין הרסיסים והשברים על מה שהיה, צובע את נבכי נשמתי ומאפשר לי לראות אותי כפי שהייתי.
זוכה שוב לשמוע את שירת הסירנה שבי
זו שמדברת אותי, את הצורך, את הכמיהה
ברק להיות שם במהות.
מאמינה שעוד יגיע היום ש....
ואהיה שם למולך קודם בכסות בת אדם
ואז אכרע לרגלייך ואשא את מבטי
ואבחר לחשוף למולך את שהיני,
במקום הכי עמוק שבפנים
ואעניק לך את ממלכות התמסרותי וכניעתי
עת שאבחר באדנותך ובלחישה שתבקע בין שפתיי אקרא לך אדוני.

זו דרכי, זו מי שהיני ואלו כתביי....
לפני חודשיים. יום שישי, 13 במרץ 2026 בשעה 4:14

להמתין לך על ארבע לבואך

להרגיש את ההתרגשות שנבנית

את הסקרנות מהלא נודע 

את המבוכה שמעלה אודם על פניי

להרגיש את הדופק פועם בכל איבר ואיבר

מחשבות ותהיות שרצות 

לנשוך שפתיים, להחביא את הפנים בשמיכה

ואז אתה נכנס וכל מה שבי 

מקשיב לכל רחש, תזוזה, נשימה

והגוף שלי מגיב אלייך מעצמו 

שייך לך יותר מאשר שייך לי

רוקד בהתקמרויותיו לעצם נוכחותך, מגעך

חשקיי חושפים את עצמם למולך 

בחורייך שגלויים לך, כמהים לך

ואני פשוט שם כאילו יש שניים ממני

אותי ואותי ששלך.

ואני מוצאת את עצמי בדיאלוג במוחי

רגע איפה כל החידודי לשון, התחכמויות

תאתגרי כפי שאת יודעת, 

ואני ששלך כחומר ביד היוצר

פשוט ניצבת שם מתמכרת

לכל דבר שבך, לכל דבר שנעשה

מחייכת ועונה לי פעם אחת פשוט תתמכרי

ואתה כשומע את מחשבותיי

אוחז בשערי, מושך ומעניק לי 

ממה שאני מכורה לו יותר מכל

נקטרך ואני גומעת אותו 

ומוחי נהיה לוט באפילה, אקסטזה,

מבטי מזדגג מהעור הפועם

והנקטר המבעבע בגרוני

מלקקת את זוויות שפתיי 

אין יותר קולות, אין שיח 

יש רק אותך, אותי

ואיך שאני כשלך.

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י