היו אלו ימים מאתגרים
כשהכאב הפחות רצוי
בא לבקר כדי להזכיר
שלמרות שניצחתי וכבשתי
הוא אורב שם וקיים
כשכל עצם בגוף
מרגישה כאילו היא
עומדת להתבקע
כשכל דבר הכי פשוט הופך לאתגר
כשאין לך מזור או מרפא
סף הסיבולת שלך נבחן עד לקצה.
כשאת נרדמת ומתעוררת עם דמעות
ששום סשן אכזרי ככל שיהיה
לא יוכל לגרום לך
ואת עדיין מוצאת
את המקומות להודות למה שיש
ואת הכוחות לעשות.
בימים שכאלה אני נושאת את עיניי
ומתבוננת בשמיים המעוננים
ובקרני השמש שחודרות מבעדן
ונזכרת שבדיוק כפי ימי כאן כך גם חיי
היו לי את השקיעות הכי זורחות
ואת הזריחות הכי שוקעות
רוצה לחיות, רוצה להיות
בין תקוות שמשתנות
להתהוות וללמוד
ולהתגבר על כל כאב
ותמיד לזכור שגם
במקום הכי חשוך
יש קרני שמש שממתינות
לחדור ולעצב ולהפוך
את העלטה לצללים רחוקים
וכל עוד השמיים מעליי ודרכי מתעצבת
אני בכיוון הנכון, מתפתחת
למדה ומתעצבת גם בימים מאתגרים.