בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Transcand

שחר חדש המפציע מבין הרסיסים והשברים על מה שהיה, צובע את נבכי נשמתי ומאפשר לי לראות אותי כפי שהייתי.
זוכה שוב לשמוע את שירת הסירנה שבי
זו שמדברת אותי, את הצורך, את הכמיהה
ברק להיות שם במהות.
מאמינה שעוד יגיע היום ש....
ואהיה שם למולך קודם בכסות בת אדם
ואז אכרע לרגלייך ואשא את מבטי
ואבחר לחשוף למולך את שהיני,
במקום הכי עמוק שבפנים
ואעניק לך את ממלכות התמסרותי וכניעתי
עת שאבחר באדנותך ובלחישה שתבקע בין שפתיי אקרא לך אדוני.

זו דרכי, זו מי שהיני ואלו כתביי....
לפני חודש. יום שישי, 17 באפריל 2026 בשעה 19:53

תמיד כשאני במסעות חדרי מוחי ונפשי

אני תוהה האם אמצא את דרכי חזרה

אליי, למקום שלי והאם אשוב משופרת.

השבוע האחרון לא היה פשוט

שהוביל לעוד מסע שכזה, שהיה לי קשה הפעם

וטמן בתוכו הרבה ביקורת, שופטנות 

כלפיי וכלפיי השקפות עולמי.

הייתי גם גורה עיקשת, קשה,

שהתחבאה בתוככי תוכה

תוך כדי שהיא שוהה בעצבות ובחוסר.

אך כשאני שבה מהמסעות הללו

ומגלה שבסוף מעגל או שמא קוביה הונגרית

כשאני נושאת את עיניי המבט היחיד שארצה

הוא של אדוני, שלא משנה מה הסערה

שמתחוללת אצלי התשובה האחת שלי 

היא שאני של אדוני, כמה זה עוטף כשגם

במקומות הללו שקשה לי איתי 

יש בי תשובה אחת בטוחה 

ואני יודעת שאני נמצאת במקום שנכון לי

והוא להיות שלו.

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י