בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

Transcand

שחר חדש המפציע מבין הרסיסים והשברים על מה שהיה, צובע את נבכי נשמתי ומאפשר לי לראות אותי כפי שהייתי.
זוכה שוב לשמוע את שירת הסירנה שבי
זו שמדברת אותי, את הצורך, את הכמיהה
ברק להיות שם במהות.
מאמינה שעוד יגיע היום ש....
ואהיה שם למולך קודם בכסות בת אדם
ואז אכרע לרגלייך ואשא את מבטי
ואבחר לחשוף למולך את שהיני,
במקום הכי עמוק שבפנים
ואעניק לך את ממלכות התמסרותי וכניעתי
עת שאבחר באדנותך ובלחישה שתבקע בין שפתיי אקרא לך אדוני.

זו דרכי, זו מי שהיני ואלו כתביי....
לפני שבועיים. יום חמישי, 30 באפריל 2026 בשעה 8:26

באמת שקשה במרום גילי (טוב לא כזו זקנה) ונסיוני

לטלטל, לזעזע עברתי, עמדתי, הייתי 

בבשורות הכי קשות, בחוויות לא קלות

ולמרות שיש לי נטייה להיות כאוס מאורגן

בסופו של יום אני אי של יציבות 

בעולם מבורדק, קשוח וקשה להפחיד אותי.

לחמתי כמעט בכל דבר אפשרי,

עמדתי בסופות הכי גדולות

שהיקום יכול להציב אותי בהם

ושרדתי, כמה שריטות בברכיים

להעיף את האבק וממשיכים הלאה.

איך אדם חכם אמר לעצור זו לא אופציה,

ללכת אחורה זו לא אופציה רק קדימה.

לא קל להיות עם שכמותי,

ההסתכלות שלי אחרת,

ההבנה שלי אחרת

היכולת לראות כל מצב נתון

מכמה זויות ולשקלל סיטואציה

ולנסות לייצר את האופצייה הטובה ביותר.

כחברה אני זו שתרצו לצידכם כשהדברים

מסתבכים ונהיים "מלוכלכים",

כבת זוג אני זו שלא תרתע ממה שתגיש

כנשלטת אני חריגה בגלל כל אלו 

כי אני יכולה לראות אתכם, דרככם

ולהיות למפלט ולהכיל כמעט הכל

מעטים יכלו להכיל זאת, 

אלו שיכלו זכו לעולם שלם

ולמי שיכלה להיות כל שירצו מאשת סוד,

למי שתיתן עצה טובה כמעט בכל תחום

למי שיכולה להרכיב אותם 

כשלהם קשה והם נשברים

ומנגד שמקומם לעולם לא יעורער למולי.

אבל זו אני לוחמת....

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י