את
שלא וויתרת מעולם ,
את
שלמדת שלא תמיד זה מושלם ,
את
שכאבת פעמים אין ספור ,
את
שידעת לעזוב ולחזור .
את ,
שעשית טעות אחר טעות ,
את
ילדה עם רוח שטות ,
את
שנענשת בחומרה
את
ששרדת בגבורה ,
את ,
שלמדת לאהוב ללא גבול ,
את
שמבטך חצוף אוהב וצלול ,
את ,
שהתכנסת בין רגליו ,
את ,
שנאחזת בזרועותיו ,
את ,
שטיפסת על הקירות ,
את ,
שהדלקת את כל הנורות ,
אותך , אותך הוא רצה .
והוא לא יודע , ואולי לא יידע לעולם ,
את ילדה , את מלאך , את אישה ,
את אוהבת , את רוצה , את קשה .
את , זאת אני ,
אני שאוהבת אותך .
אני שלא מוותרת לעצמי ולא לך .
ותדע , שעבורי מעולם לא טעית ,
לקחת אותי , וכל גבול שלי חצית ,
וגם אם הפרי עוד לא מספיק בשל ,
וגם אם זה כואב ובקושי מיתעכל ,
מבטיחה שאמשיך לטפס על קירות ,
להלחם בטעויות , להפסיק עם בעיות ,
ולהיות שלך . בדרכך .
ורק בך רציתי ,
לא רוצה באחר ,
ואוחזת בך חזק ,
לא אתן לנו לוותר .
עוד יבוא היום ,
ואוכל לך לספר,
את מה שכואב לי ואותי שובר .
ותזכור , שבכל יום שעובר ,
מקרוב , מרחוק , אוהבת אותך יותר .
אני .
לפני 18 שנים. 10 באפריל 2006 בשעה 23:18