באמצע הלילה ,
התעוררתי בבהלה ,
כל היום בקושי החלפנו מילה ,
קמתי מהר ,
לא רציתי לישון ,
הנחתי עליי חולצה ותחתון ,
יצאתי בשקט דרך החלון ,
רצתי מהר עד אלייך .
מצאתי אותך , ברגע הראשון ,
טרוד ותשוש , על סף עילפון .
הנחתי את ראשך עליי ,
שמרתי על פנייך בשתי ידיי ,
לא אתן לך ללכת רחוק מדיי .
דאגתי לך , ידעתי שאתה כואב ,
רציתי לחזק , לחשתי שליבי אוהב ,
הקמת אותי , תפסת בשתי ידייך ,
העברת אותי עמוק בין רגלייך ,
נתת לי להרגיש הכי קרובה אלייך ,
אחזת אותי צמוד ,
לא הרשת לי לזוז ,
לא היית צריך טיפת כח ,
הספיק לנו רק המשחק שבמוח ,
הנחת ידך לליטוף ,
גרמת לגופי לרעוד ולעוף ,
ועכשיו אתה בטוח ,
היא למדה לחכות ,
ומבטך עמוק קשוח ,
לא יודעת למה לצפות ,
כבר שבוע שחולף לו לאט ,
והכאב חותך בכל גופי כמעט ,
הלילות שעוברים בלעדייך ,
הגעגועים שמבקשים רק אלייך ,
עוד שבוע שעובר ,
עוד שבוע לא עוצר ,
עוד שבוע של ריחוק מליבך .
עוד יום של געגוע ,
דקות , שעה , שבוע ,
ימים של לבד , לא איתך .
ואינך יודע , היכן אצלי הסדק ,
ואינך יודע , עד כמה חמור הנזק ,
אבל ממרחקים
עמוק בפנים , אתה יודע ,
וסביב השעון את פעימות ליבי אתה שומע ,
24 על 7 ... במחשבות , בתהיות , בהבנות .
24 על 7 , אוהבת אותך . חשה בך , מבקשת לך להיות .
24 על 7 , מבקשת שלא תיתן לי להתרחק ,
24 על 7 , צועקת לא !!! , שרק לפינה לא אדחק ...
24 על 7 , הלב לא עוצר , הוא מיתעקש ,
24 על 7 , מפחדת שוב להענש ,
נותרת שקטה מרחוק ,
בלי בכי , בלי צחוק ,
מחכה שתיקרא לי ...
רק אם תירצה ותוכל ,
אחכה עד כמה שאוכל ,
וגם אם ליבי נאכל ,
אלמד להתמודד ,
וגם אם אתבודד ,
אחכה ...
לפני 18 שנים. 11 באפריל 2006 בשעה 0:29