לפני 18 שנים. 11 באפריל 2006 בשעה 19:39
הפחד הרגיש לה מוזר,
הכל ניראה רחוק ומנוכר ,
היא עברה בין חום לקור ,
מחפשת בין שבבי החושך את האור ,
הוא שמר עליה מרחוק ,
חיפש עוד חיוך , חיפש לשמוע צחוק ,
הוא ידע שכעת רק הוא יוכל לעזור ,
לתת לה מקום , לתת לה לחזור ,
הוא חיבק אותה אליו ,
הוא עטף בזרועותיו ,
הוא הרגיש אותה נירגעת ...
הכל מיסתובב לה עכשיו ,
היא עפה בין ירח אל כוכב ,
מרחוק את קולו היא שומעת ,
" שקט מלאך , אל תוציאי מילה ,
בואי אלייך נקייה , בואי כבתולה ,
הראי לי אותך , בלי איפור , ערומה ,
השאירי אותי המום , תתני את הנשמה ,
בואי עד אליי ,
תרדי אל בין רגליי ,
והקשיבי ...
מהיום בו את שלי ,
לעולם לא תעלמי ,
כעת אין צורך שתגיבי ... "
השקט של היום ,
נימשך אל החלום ,
היא תרדם בעוד רגע כמעט ,
והוא יעלם לה לאט לאט ...