לפני 18 שנים. 11 באפריל 2006 בשעה 20:53
קיראי היטב ,
כל מילה שאני כותב ,
הקשיבי יקירה , לפני שזה יהיה מאוחר ,
הנוסח יהיה רגיל ופשוט , הוא לא יהיה מהודר .
" מיצטער , את לא את , את לא כרגיל ,
מיצטער , אני לא מבין , מה בעצם התרגיל ... ? "
"תגידי , על מה את באבל , מה קרה לך ?
זה לא אופייני , את מיסתגרת כל כך "
" לא מרגיש אותך , כאילו איננה , נעלמת ,
לא מדברת , לא מגיבה , עמוק בפנים הסתגרת "
כל זה בגללו , את בטוחה ... ?
- לא מאסטר , זה לא קשור בו כלל , קשור רק בך -
אז כדאי יקירתי , שתתחילי לחזור למקומך ,
עם מדיניות כזו , לי ולך , לא יהיה כל המשך ,
ואת יודעת שסבלנותי תמה , אני חותך .
לא תירצי לראות אותי נוטש את ליבך ,
לא תירצי לראותי הולך .