חתולה שורטת ...

כותבת , חייבת לכתוב , להוציא , להתפרק , להתנקות .

כורעת לפנייך , כל גופי הינו שלך ,
נושקת לשפתייך , מבקשת רק אותך ,

ופתאום , שקט , דממה , אתה נעלם .

נותרתי לבד .

מחפשת אחרייך דקות ארוכות , שעה אין סופית ,
עוברת מושב מושב , כיסא כיסא , איש איש , והנך איננו ,
מציצה בחדרים , דרך החלונות הקטנים , מחפשת אחרייך , לאן הלכת לי ..?

והנה , מצאתי . בתוך חדר קטן ומעורפל אתה נימצא ,
עסוק , נהנה , שוכח ,
שכחת לגמרי שחסר חלק . שכחת שהשארת מישהי מאחור .

בהיתי בך מעט , ראיתי את האושר , חייכתי לעצמי , והלכתי .

נישארתי לבד , שוב לבד , לבד לבד ,

מחפשת פנים מוכרות ,
מחפשת מישהו ,
משהו ,
רק לא לבד ,
לא להיות פה לבד ...

ואתה , הנך איננו . נעלם .

שאלתי אנשים אם ראו אותך ,
תהיתי לעצמי למה לפחות לא אמרת לי ...?
ואולי אני טעיתי , שחשבתי שתיידע אותי אם תעלם .

עברתי ממש ליד ,
הספקתי לראות שאתם לקראת סיום ,
חיבוקים , נישוקים , חיוכים ... סיימתם .


אחרי 3 דקות , קיבלתי את הודעתך , "איפה את ? כבר חצי שעה אני מחפש אחרייך ."
ניבהלת , ניבהלת נורא ... אני ואתה יודעים למה , הפעם זה לא הגיע לי ...

ואני ראיתי , אני יודעת , לא עברה חצי שעה , אולי 3 דקות ,

ואני לא כועסת , רק קצת עצובה , קצת מאוכזבת , לא רוצה בזה שוב ,

ואני כואבת , כואבת שזה ניגמר ככה .

הכל יכל להיראות אחרת . היה כל כך כייף קרוב ונעים , אז למה ?! למה שוב ...?

ניסית לדבר איתי ושתקתי , לא ניסיתי להחזיר לך , אבל ניגמרו לי המילים ,

הרי האהבה שלנו מעוררת את כולם , המבט בעיניים מלא באושר אין סופי ,
השלמות נימצאת עמוק בשורשים , המגע כל כך מוכר ומחובר ,

ואני שכל כך נהניתי איתך , אז למה שוב ? למה שוב להרחיק אותי ?

ואתה יודע כמה חשוב לי להיות קרובה .

להעניק לך אושר , להעלות לך חיוך , להבריא אותך בדרך שלי , למלא אותך בשלמות ,
להיות לך , כל כך ביקשתי ... אז למה ? למה שוב לתת לי את התחושה הזאת ?

כמה פעמים אמרתי שחשוב לי להרגיש חלק ,
כמה פעמים ביקשתי שלא תשכח אותי ,
כמה פעמים ביקשתי שלא תשאיר אותי מאחור ,

כמה פעמים , וניפגעתי שוב ושוב .

אז תגיד לי אתה , מה הטעם במילים ?
אמרתי כבר הכל ...

ולתהייתך ... איפה הייתי כל השעה הזאת ?

חפשתי פנים מוכרות , מצאתי פרצופים מעורפלים , אנשים שתויים אלכוהול ,
מצאתי את עצמי מפריעה , כל אחד בתוך החלום שלו , כל אחד בחדר אחר ,
עברתי ליד החדר שלך , התבוננתי בך נהנה , המשכתי לשרותים , סתם ישבתי ,
חשבתי , בהיתי , אם שוב אתה חושב שמגיע לי לבד , אז איהיה , לבד לבד .

ליטפת אותי ,
מבפנים אני ניגמרת ...
לא רוצה לעשות צרות , שותקת , ניפרדת ללילה טוב , אוהבת , ונוסעת ,



דרכי הביתה , היתה מלווה בפרץ של בכי ,
בוהה ברמזורים , ותוהה , למה מאסטר ....?


הדמעות ניספגות בכרית , ואני ניבלעת אל הלילה ,

ובמקומנו אנו , אין אשמים ,

חג שמח