סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

האהבה טמונה במבט שאנו מביטים יחד באותו כיוון !!
האושר הוא דרך, ולא גורל !!
השוט האדום הוא השוט המנצח !!
לפני 16 שנים. 28 בספטמבר 2008 בשעה 17:36

* * תחנת הרכבת בגרונוואלד.
הוי כמה זועק המקום הזה!
לרשת הרכבות העיליות של ברלין אלא שנקראות " אס באן " , יש תחנה כפרית שקטה
ברובע זה, ממש ליד היער.
בינה לבין העצים מפרידות רצועות של ערוגות גינה.... מן העבר השני גינות בירה לשירות המטיילים... כאן חקוקים בברזל תאריכי הטראנספורטים שהובילו את יהודי ברלין משנת
1939 עד מרץ 1945 להשמדה.
כל כתובת כוללת את תאריכי השילוח , מ"ס היהודים, והיעד... תחילה לורשה , וללוד'ג
ואח"כ לאושויץ, ולטרבלינקה... כאן עמדו ילדים והוריהם עם מזודה קטנה לבושים בהידור
[ כפי שנראה אח"כ במוזיאון היהודי]... יוצאים אל התחנה האחרונה של חייהם.
55.000 יהודים מברלין נרצחו , ועוד 100.000 היגרו או גורשו או ברחו וביניהם משפחתנו
שהתפזרה לכל עבר...
**
המקום בו סוכם על הפיתרון הסופי ליהודים!
ליד אגם " ואנזה " שבו עוגנות סירות מפרש לבנות, וילות גדולות לחופו, וביניהן עומדת הוילה שבה סיכם בכיר האס, אס ריינהרד היידריך את תוכנית הפיתרון הסופי לבעיית
היהודים ב- 15 פרקים הלו היא ועידת ואנזה 1942.
" אירופה תנוכש מיהודים ממזרח וממערב " אמר היינריך לפרוטוקול.
אין מקום פסטורלי מזה לסכם בנינוחות את גורלם של יהודי אירופה - ואנחנו שם מביטים
מקשיבים, רואים את הקריקטורות הנוראות על היהודים , ותוהים על הפער הבלתי מושג
בין לבין , בין המקום והזמן לבין כל שהוחלט בו בשיויון נפש..
**
המוזיאון היהודי - שמספר את תולדות העם היהודי המוזר במבנה מיוחד שאדריכלו הוא
"ליבסקינד" - למבנה המוזיאון אין יציאה לרחוב, הכניסה למוזיאון היא דרך מעבר תת קרקעי מהמבנה הסמוך.
מעבר זה מסמל את הקשר הבלתי מנותק בין ההסטוריה של גרמניה לבין ההסטוריה של היהדות- קשר שלדברי המתכננים נותר בלתי מנותק גם כשהיה סמוי מהעין.
המעבר התת קרקעי מוביל ל- 3 מסדרונות [ הנקראים 3 צירים ] .
אין מסלול עיקרי לעבור במוזיאון , דבר שנעשה במכוון במטרה להביא לרגשות של בלבול
וטעייה בקרב המבקרים במוזיאון.
באחד החללים מוצגת יצירתו של הפסל הישראלי " מנשה קדישמן " שנקראת " שלכת "
והיא כוללת 10.000 " פרצופים זועקים " עשויים ברזל.
יצירה זו נועדה להשמיע קולות חריקה צורמים כאשר הקהל הולך עליה, אך הזעזוע המחריד
שהוא גורם - דוקא מרתיע מלדרוך על לוחות הברזל.
כוונת מעצבי המוזיאון ומתכנניו להדגים באמצעות המבנה את החללים החסרים שנוצרו
בתרבות היהודית בגרמניה.
יום עמוס וגדוש זה... קרב אותנו אל עצמנו ואל העולם היהודי הדומם שרוחו מרחפת
כל הזמן מעל שמי ברלין.... המשך בקרוב.... [ כולל הפרק הבדסמי שיהיה הפרק האחרון]


נמשכת{משויכת} - קוראת את המעט שכתבת שעוצר בתוכו כל כך הרבה והלב נצבט מכאב ומצד שני שמחה על שהייתם שם לא רק למסע השורשים אלא גם כהוכחה שהעם היהודי שרד וישרוד בהמשך.

שנה טובה ומתוקה
}{
לפני 16 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י