כמה פעמים הייתם/ן בצומת דרכים, סיטואציה בחיים, שסתרה ערכים, אמות מידה, ודרך חיים
שאתם/ן חייתם/ן עד אותו הרגע... ופתאום אתם/ן מבינים/ות שיש כאן 3 ברירות.
או לתת לזמן לספר את הסיפור ולהראות לכם/ן את הכיוון, תוך כדי איתותים, רמזים, סימנים...
או להיות במקום של פשרה, ולראות את המפריע והמהווה סתירה פנימית עם
" האני מאמין/נה" שלכם/ן, או להחליט בצורה קרה ושקולה שלא מתפשרת ל-2 פנים שמה
שלא הולךעם אמות המידה שעיצבתם/ן לעצמכם/ן פשוט לא יהיה חלק מחייכם/ן... כי הפשרות
של היום.. הם, הם הסטנדרטים של מחר.
וכאן עולה הסוגייה של האם יש שחור ולבן בחיים?, או האם החיים הם בלאגן של צבעים?
יש בחיים הזדמנויות לקחת " אחריות " ולנתב אותם לאן שאתם/ן רוצים/ות שיגיעו....
או " לזרום " ואז אם יהיה לנו מזל נגיע למקומות טובים ויכול להיות שאם נעצום את עיננו
לשבריר של שנייה, הזרם יסחוף לנתיב שונה בנהר, והדרך חזרה לפעמים קשה, ולפעמים
אין דרך חזרה... אנחנו המעצבים של חיינו, והקרבניטים/ות של חיינו, ולכן האחריות היא רבה
האחריות היא שלנו, ובידיעה שבכל מקרה התוצאות נלקחות בחשבון על ידינו,
ובידינו היכולת לשנות וללמוד...
לפני 15 שנים. 28 בנובמבר 2008 בשעה 12:17