לאחר 101 ימים של התנזרות מכתיבה ... הגיע השעה לצעוד אל קידמת הבמה בראש זקוף ובמבט מפוכח ולומר כמה מילים מול פני האומה....פוסט זה מתקשר בחלקו לפוסט
הקודם שפורסם בשלהי חג האורים....
מה נשתנה הלילה הזה? ...... גם הפעם שעה שכולנו שבים ומקשים " מה נשתנה" ראוי
לזכור, שלמעשה אין מדובר כלל בשאלה, שהרי התשובה חוזרת על עצמה מידי שנה, ועל
כן ידועה מראש " עבדים היינו לפרעה במצרים "....
אחד מהפרושים היפים למושג מצרים הוא מצר- ים, משמע מציאות מסויימת, מצר , שחוסם אותך ומעכב בעדך ומקשה על הגשמת מאוויך.
אחד/ת יש לו/ה מצרים בזוגיות, לאחר/ת מצרים בפרנסה, למאן דהו יש מצרים בבריאות,
וכיוצא באלה....
רוצה לומר, שבכל שנה ולמעשה בכל רגע נתון.... אנחנו נקראים לצאת מהמצרים הפרטיים
שלנו... ונאמר כבר שאמנם יצאנו מהגלות, אך עדיין לא סיימנו להוציא את הגלות מתוכנו.
לכן אני מאמין, ובטוח שנכון להוסיף אל ה..." מה נשתנה "... את ה... " מה שיניתי "....
משמע , מה אני עשיתי על מנת לשנות ולשפר את מצבי, את המציאות שסביבי,
את עולמי?.... לא לצפות שמישהו/י יעשה ויפעל וישנה עבורנו, אלא לשנות בעצמנו ואת
עצמנו.... הרשות והכח בידנו... מכאן נאחל לעצמנו חג אביב שמח ..... צאו לטייל ברחבי הארץ.... ולהנות מיופיה של הארץ.
לפני 15 שנים. 8 באפריל 2009 בשעה 8:19
