לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

לפעמים נדמה שאין לקיץ קץ, והעייפות והלאות משתיקים את החיוניות..... דווקא אז אתה נדהם לראות פתאום איך מופיע משום מקום .. החצב.
אתה מביט בו בקנאה על יכולתו המוזרה להבקיע את קרום האדמה, ולהגיד ללא מילים
עיזבו את האוף והדיכדוך, ראו גם לקיץ יש קצה....
ואז אתה מרים עיניים לשמיים ורואה עננה קטנה לבנה ככף יד איש, שמבשרת- עוד מעט
יהיה קצת אחרת... ופתאום בבוקר רגיל וסתמי אתה מגלה בשמיים מחול שמיימי של חסידות
עקשניות המוצאות כוחות לנדוד בין יבשות רחוקות.
החצב, העננה, והחסידות מאותתים לכולנו .... שימרו על התקווה, הטוב ועל האמונה
שייתכן שאפשרי....