לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

ככל שחולפות השעות..... מתברר לכולנו מימדי האסון שהתרחש אמש על ארצנו...
סופו עדיין לא נראה באופק!
רציתי לשתף אותכם קצת מתחושותי אמש והיום.
ליבי זעק לשמיים כששמעתי אמש על אבדנה של " טופז אבן חן קליין ז"ל ".
הדרמתי היום לפנה"צ להלוויתה .
תחושות קשות, מראות קשים מנשוא חווינו בהלוויתך "טופז" ככן שמה [ אבן חן יקרה].
אביה ניצב בדימוס היה אחד מהטובים שבמפקדי משטרת ישראל.
היתה נשואה לבנו של ניצב בדימוס במשטרת ישראל.
מה עוד יש לומר ?..... הבטן מלאה , אבל לא כאן המקום!
אגיד רק במשפט אחד שמתמצת את הכל.... "שריפה של שמורת טבע לא נחשבת אצלנו לאסון, אבל בהשאלה מהמשפט הנורא ההוא, אתמול למדנו שבמקום שבו נשרפים עצים
שם נשרפים [ נשרפו] גם אנשים "!!!
הערב ובכל יתר ימי החנוכה הבאים הנר הנוסף שחייב להידלק בכל בית בישראל...
הוא הנר לעילוי נשמתם של מיטב בננו , ובנותינו שנישרפו באסון שאני קורא לו...
" כתובת האש היתה על הקיר "..... חג אורים עצוב ושמח בכפיפה אחת !!