לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

ליום הכיפורים פנים רבות... ימי תשובה, הימים הנוראים, יום עינוי הנפש, יום גזר הדין, יום של חרטה,סליחה ותקווה.
כמו הטבע עצמו, כמו שלל צבעי החיים.... כך גם היופי ביהדות.
עירוב של טעמים, סגנונות, המקל והגזר, המר והמתוק.
מול מי אנו עומדים לבקש סליחה ומחילה? מול בורא עולם... או מול עצמנו?.....
לדעתי כל אחד/ת מול עצמו מחפש בפנימיות שלו איך יגשים טוב יותר את ניצוץ החיים האישי.
מביטים באומץ במראה ומבקשים סליחה מעצמנו.
ראיית הפגמים מצביעה על אומץ, אמונה בעצמנו, אמונהבאדם... רצון להשתפר, וגם תקווה לחיים טובים ושלמים יותר.
צום זה לא דיאטה... צום זה חלק מהמסורת היהודית, כדי להזכיר לנו להשתפר כאנשים יותר טובים,סולחים, מוחלים, ומקבלים את השונה, לא עושקים, לא מרמים, ולא מנצלים לרעה , וכו'
הקושי הוא בחיבור שבין חשבון הנפש האישי של כל אחד מאיתנו לבין הצום.
כולנו מורכבים במינונים שונים של צדיקים ורשעים.... לכן בלשון המקרא כולנו "בינוניים", ומכאן החשיבות לחשבון הנפש האישי של כל אחד/ת מאיתנו.
יום הכיפורים אינו מכפר על עבירות בין אדם לחברו ללא בקשת סליחה.
אז מה אנחנו בעצם רוצים? ... אחרי שהודנו לעצמנו במה אנו לא היינו בסדר "על החטא"
מבקשים בתפילת יום הכיפורים ...."סלח לנו,מחל לנו" .... מתרכזים בעיקר, והעיקר הוא העתיד, מעכשיו והלאה.
יום כיפור זה הזדמנות, הזדמנות שלא ניתן לה לעבור ללא שינוי אישי.
אסיים בציטוט של אחד משיריה של "לאה גולדברג"...."למדני אלוהי"
למדני אלוהי, ברך והתפלל,
על סוד עלה קמל, על נגה פרי בשל,
על החרות הזאת: ...לראות, לחוש, לנשום,
לדעת, לייחל, להיכשל,
למד את שפתותי ברכה ושיר הלל,
בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל,
לבל יהיה יומי היום כתמול שלשום,
לבל יהיה יומי עלי הרגל.
צום קל וגמר חתימה טובה!!