עידו לא יודע מה לעשות עם עצמו, מרוב הערצה למורן- הדקות נוקפות ומורן ממאנת לבוא
פתאום שומע עידו רעשים מוזרים ומייד צועק- מורן,מורן מה זה אני שומע רעשים מוזרים
באותו הרגע- עומדת מורן בפתח הדלת של חדרם- לבושה כדת וכדין עם מיכנסי עור לגופה
מגפיים 3/4- על גופה מונח גופיית סאטן ומעל מעיל העור שלה- מה אתה צועק שאלה
מה קרה - שמעתי רעשים מוזרים- לא אהובי שמעת רעשים שתשמע הרבה מהם תתכונן
להרגיל את עצמך לרעשים האלו- קום מייד ורד על ארבע ותתחיל ללקק את מגפי, ולסגוד
למיכנסי העור שלי, אוי אני לא יכול אומר עידו אני תיכף מתפרק- באותו השנייה מקבל עידו
הצלפה הגונה על ישבנו- ואומר את לא יודעת כמה אני שלך , אני השטיח שלך נכון?
כן עבדי המתוק- ועכשיו חמוד שלי גש למיטה - ההמשך בבלוג הבא- שתבינו הסיפור
ריתק אותי באיך שהם סיפרו לי בכזה אוטנטיות, בחיוך- ההמשך מחר.
לפני 18 שנים. 28 באוקטובר 2006 בשעה 22:12
