לפני 18 שנים. 6 בנובמבר 2006 בשעה 19:03
הפרפר בידינו, גם הפאזל של חיינו, גם החלק החסר בו.
לפעמים הפאזל שלנו שלם דווקא בזכות החלק החסר.
החתיכה החסרה יכולה ללמד אותנו את העיקר.
אנחנו פוחדים גם מהקיים, וגם ממה שלא ניתן לראות, או לחוש.
פוחדים מנוף זר, אבל גם מנוף מוכר.
וגם מנוף ידוע שלפתע מתרחק או נעלם.
פאזל שלם הוא פאזל שהחלק החסר בו לא משנה את שלמות התמונה שאיתה באנו אל חיינו.
פאזל שלם על כל מרכיביו הקיימים או החסרים - הוא פרפר בכף ידינו.