היום יש לנו בית גדול ומשפחה קטנה יותר, נוחיות אבל פחות זמן.
יש לנו כבר תואר,אבל פחות היגיון, יש לנו גם יותר ידע אבל פחות יכולת שיפוט.
יש לנו יותר מומחיות וידע אבל גם יותר בעיות, יש התקדמות ברפואה, אבל פחות בריאות.
אנחנו מבזבזים הרבה, צוחקים מעט, נוסעים מהר, כועסים במהירות, הולכים לישון מאוחר,
וקמים מוקדם, קוראים מעט, צופים בטלויזיה לעיתים קרובות, ומתפללים לעיתים רחוקות.
יש לנו היכולת להכפיל את הרכוש, אבל להקטין את הערך שלנו, אנחנו מדברים הרבה,
אבל אוהבים אחד את השני מעט, ומשקרים בתדירות גבוהה.
אנחנו לומדים לחיות, אבל לא כיצד חיים, אנחנו מוסיפים שנים לחיינו אבל לא חיים לשנים.
יש לנו מבנים גבוהים מדי, אבל מזג קצר.
יש לנו מרחב בדרך, אבל נקודת ראייה צרה.
אנחנו מבזבזים הרבה אבל יש לנו פחות, אנחנו קונים יותר אבל נהנים פחות.
הגענו עד הירח ובחזרה, אבל קשה לנו לחצות את הרחוב כדי לבקר את השכן/נה.
גילינו את החלל החיצון אבל לא את עולמנו, פיצחנו את האטום אבל לא את הדעה המוקדמת.
אנחנו כותבים יותר אבל פחות לומדים, מתכננים יותר ומבצעים פחות.
אנחנו לומדים למהר אבל לא לחכות, יש לנו הכנסה גבוהה אבל מוסר נמוך.
אנחנו בונים עוד מחשבים כדי שיהיה לנו יותר מידע, אבל יש לנו פחות קומניקציה, יש לנו
כמות ידע גדולה אבל באיכות ירודה.
אלו הם זמנים של אוכל מהיר ועיכול איטי, אנשים גבוהים ואופי ירוד, רווחים מוגזמים,
ויחסים שטחיים.
יותר פנאי ופחות כייף,יותר סוגי אוכל אך פחות תזונה נכונה.
שתי הכנסות במשפחה אבל יותר גירושין, בתים מיוחדים אבל מפוררים.
מהיום לא נמתין להזדמנות מיוחדת, כי כל יום שעובר הוא יום מיוחד.
העבירו יותר זמן עם משפחה, וחברים, אכלו מזון שאתם אוהבים, ובקרו במקומות שאתם אוהבים.
החיים שלכם זה שרשרת של רגעי הנאות, ולא רק רגעי הישרדות.
אל תחסכו בבושם היקר, השתמשו תמיד בטוב ביותר.
הסירו מאוצר המילים שלכם אמירות כמו " באחד מהיומיים האלו " ו- " עוד מעט " .
כל יום, וכל שעה, וכל דקה היא משהו מיוחד, ולעולם לא נדע האם זהו הרגע האחרון.
ולבסוף לכו עם האמת שלכם/ ן תהיו אתם/ ן- תעשו בדסם כי זה הבסט של החיים
זו האהבה האמיתית .
לפני 17 שנים. 26 בפברואר 2007 בשעה 19:16