לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

קיבלתי בשעה האחרונה כמה הודעות אדומות- מדוע הורדתי את הפוסט האחרון שלי מיום ה'
שלשום- . 2007 15.3 .
חשבתי עם עצמי מה זה בעצם מעניין את הקוראים- הרי זה עיניין אישי שלי- הכאב הפרטי שלי.
הרי הפוסט הזה בינו ובין הבדסם- מרחק רב.
לבסוף מה שהכריע את הכף לעלות מחדש עם הפוסט לאוויר- זה שיידעו מי זה האיש עליו אני כותב- מה עשה בחייו- איזה חותם השאיר לנו לעם ישראל שאוהב לטייל, ולהנות משכיות החמדה, ואתרי הנוף הנמצאים באזור שהוא היה מופקד עליו.
ובכן האיש עליו אני כותב כעת איננו איתנו מיום ה' האחרון.
עובד[ שמו הפרטי]- היה בן 55 במותו.
נלחם ב- 2 מלחמות ישראל- מלחמת יום הכיפורים, ומלחמת לבנון הראשונה- 1982.
היה מג"ד גדוד טנקים- סא"ל במילואים.
במסגרת החיים האזרחיים- היה בין אלו שטוו את הקשרים הראשוניים עם סין הגדולה.
עבד צמוד למיליונר היהודי ארווין אייזנברג- שמוצאו מסין.
לאחר מכן התמנה למנהל רשות הניקוז ונחלים ירדן דרומי- תפקיד אותו מילא ב- 12 שנים האחרונים.
זו בעצם היתה גולת הכותרת של חייו- על קצה המזלג אסביר מה זה בעצם רשות הניקוז
זו רשות אחת מתוך 11 רשויות הפזורות ברחבי הארץ ממטולה בצפון, ועד אילת בדרום.
תפקיד הרשות הוא : ניהול שליטה, בקרה, ופיקוח על כלל מערכת הניקוז באגן ההיקוות.
תחזוקה ושיקום, הסדרת נחלים, והגנה על נפש ורכוש מפני מפגעי שטפונות.
שימור וטיוב קרקע חקלאית למניעת סחף והורדת מליחות ומפלס מי התהום.
פיקוח וטיפול להוצאת ומניעת מזהמים מהנחלים וממקוי המים.
ואחרון ולא פחות חשוב- שיקום,שימור, שיחזור, ופיתוח אתרים ייחודיים בטבע ובמרחב.
הרשות שעליה היה מופקד נקראת רשות הניקוז ירדן דרומי.
הרשות משתרעת מדרומה של אגן ימת הכינרת מצפון ועד צפון ים המלח בדרום.
מעמק יזרעאל במערב ועד נהר הירדן במזרח.
אם תקלידו באתר גוגל- את השם של הרשות עליה כתבתי תיראו כמה אתרי טבע ונוף חדשים , וישנים נמצאים באזור עליו כתבתי.
כל האתרים הם בזכותו של המשוגע לדבר באופן החיובי של המילה.
אמרה לי היום אישה שהכירה את האיש- " עובד היה משוגע - אבל משוגע חיובי"
שאלתי אותה למה התכוונת?- ענתה לי שרק על משוגעם שמאמינים בחזון שיתגשם במציאות
קם ונופל העסק- וזה ממש כך- כי אם לא היה עובד [ האיש]- לא היו לנו בעמק היפה כל כך הרבה אתרי נוף וטבע לרשות המטיילים.
שכחתי לציין בראשית דבריי- שהאיש שנלקח מאיתנו ללא עת- היה קרוב משפחתי.
בלוויה שהיתה השתתפו קרוב ל- 500 אנשים.
לפני שבוע בדיוק ציינו באזכרה 20 שנים למותו של בנו הבכור שנפטר ממחלת הסרטן.
בנו הבכור היה בן 11 - חלה בלוקמיה - קיבל מח עצם מאישה אנגליה- אבל בסופו של דבר
נפטר לאחר מאבק הירועי.
לאחר מותו נולדה הבת הקטנה שהיום בת 17.
ישנם עוד בן ובת נוספים במשפחה.
את מילות ההספד הפרטיים שלי אתן בהמשך.