גן עדן פרטי

היום הגדול שלי הגיע. היום נפגשנו שוב, אחרי כל הזמן שעבר מאז יום ההולדת שלך.
קמתי רענן, אחרי 3 שעות שינה בלילה. נכנסתי להתקלח, להתגלח, הסרתי שיער ממקומות מיותרים..
ידעתי שמיד אחרי העבודה אצא אלייך, ואין לי זמן אחר להתכונן. השקעתי. בכל פרט קטן..
יום העבודה שלי עבר מהר מתמיד.. ככה זה כשהראש עסוק בציפייה אלייך..
וישר בסיומו נסעתי לרכבת. בדרך עברתי לקנות כמה דברים קטנים.. את הבושם שאת כ"כ אוהבת.. את הלק שהבטחתי למרוח לך.. וזהו.
אני על רכבת בדרך אלייך..

המון פרפרים פירפרו לי בבטן..
בפגישה הראשונה - התרגשתי, כי לא ידעתי למה לצפות.
לקראת הפגישה הזו התרגשתי יותר - כי ידעתי למי אני כ"כ מצפה. לך. עדן. מלכה שלי.

נפגשנו בפאב אירי. שעות אחרי צהריים. אין הרבה אנשים סביב. וגם אילו היו, נדמה שזה לא היה משנה דבר..
פתחתי בנשיקה על גב ידך. כראוי. רציתי להתנפל עלייך. התאפקתי. אני חייב לשמור על איפוק. ללכת בקו נכון. אוףףף כמה רציתי שתתנפלי עליי.
הבטחת לי נשיקה, אמיתית, אם אצליח לבצע משימה שנתת לי. המשימה בוצעה תודות לחברייך. וקיימת. והיית לי כ"כ מתוקה. וחריפה. אבל כ"כ מתוקה.
נשארנו בפאב עוד כשעה.. דיברנו.. שתינו.. נתת לי להרגיש "עבד-מלך" לידך.. נתת לי להרגיש הכי אני שיש.. נתת לי לחוש את שליטתך. בשקט.
בדרכך. בעצם נוכחותך. ואני מרוגש וכמה אלייך. מתענג על כל מגע או מחווה. על כל מחמאה. על כל מילה טובה. עיניי נצצו. והבחנת בהן. ושמחת.
גם עינייך נצצו..

ואח"כ נכנסנו לסרט. התיישבנו בשורה השניה. הרחק למטה מכל מי שישב למעלה.. לזכותם יאמר שהם תפסו נקודת תצפית נהדרת.. ולזכותנו יאמר?
שזה בכלל לא היה משנה איזו נקודת תצפית תפסו האחרים. היית עסוקה בשלך. ז"א בי.
השכבת אותי תחת רגלייך, בזמן שצפית בסרט. וכמו שאמרת "אתה תראה הכל מלמטה" ועד לאותו רגע לא בדיוק הבנתי.. רגליית נושקו על-ידי.. נדחפו
חזק ועמוק אל פי.. והתמוגגתי שם למטה.. נראה היה שהקוביות ששורטטו על תקרת האולם הן הן מה שבאתי לראות.. וזה לא שינה, כיון שאת היית מעליי.. ביקשתי רשות לגעת בך.. לענג אותך קצת.. לא יודע כמה פעמים גמרת.. אבל הרטיבות שנשארה שם על הכסא..זו רק עדות אחת קטנה-גדולה..
עיסיתי את רגלייך.. נשקתי לצווארך.. לאזנך.. אמרת שאת אוהבת.. הבטחתי ללמוד אותך.. מקווה שעשיתי עבודה טובה..

ההפסקה בסרט בוששה להגיע. החלטת שניזום הפסקה ונצא.. הלכנו.. לקחת אותי לשירותים.. מוטרף מכל מה שקרה באולם, הורדת אותי על ברכיי.. והתחלת לספור.. 1..2..3..4..5..6..7..8..9.......10!!!!!! אף פעם לא התפרקתי ככה בזמן. בדיוק בזמן. וחיבקת את הראש שלי לחיקך.. והרגשתי עטוף
באהבה שלך.. הרגשתי מוגן.. הרגשתי אהוב.. הכי מסופק שיש.. הכי מאושר.. סוף סוף!

בלילה שלחת לי הודעה "לילה טוב. זו רק ההתחלה שלנו"...
ולא יכולתי לייחל להתחלה טובה ומאושרת מזו..

תודה מלכה שלי. שאת בחיי. ושנתת לי להכנס לחייך.
תודה.