הבוקר פקחתי עיניים,לכאב חד ביותר בלב,אין הסבר אין היגיון,רק לב שרוצה עוד,לתת ולקחת מאנדר.....
השעה שש בבוקר,מתהפכת על משכבי,הכאב שולט בי,מרגישה כמו בובת וודו,ולא מצליחה לנשום,זה עושה לי דה זה וואו,ורע לי כרגע,לא מוצאת את עצמי,כוס קפה סיגריה,מנסה להרגע,זוכרת את ההרגשה הזו,וקשה לי איתה,השד שבי צועק,לכי משם,מה לא למדת לקח מפעם שעברה?? ומצד שני המלאכית שבי מרגיעה מלטפת את הנשמה,לוקחת נשימה עמוקה,עוד סיגריה,ואז מגיעה ההודעה ממך...
"בוקר אור עדנוש" שם חיבה שהרשתי רק לך לקרוא לי בשם הזה,ולנפש התאומה שלי....
אתה כותב לי שאתה מתגעגע,וקשה לך רחוק,נפרדנו כי יש לך סדנא בת יומיים,ואני מבינה שעבודה קודמת לכל,ובכלל אתה עושה מצוות קודש,עוזר לאחרים בהתנדבות,איך אוכל להסביר לך כמה אני גאה בך,במי שאתה.
שואל לשלומי...לא מסוגלת לתאר לך את הרגשתי,ובטח זה לא הזמן,לגרום לך לעצבות...רגע לפני רציתי לומר את האמת,אבל יפה שתיקה לחכמים וזה לא הזמן הנכון לתאר לך מה עובר עלי.
במקום עונה לך בהודעה...
שאני נלחמת בליבי,ושיהיה לך יום כתום,לא אדום,כי אדום הוא הצבע המועדף על שנינו,אבל הוא גם צבע המלחמה,לכן כתום יעשה לשנינו טוב....
אתה עונה..שאוהב שמצטער ושאתה תמיד קיים בי,ואני בך.....
הלב עדיין כואב לי בעוצמה,מועקה חזקה,קשה לנשום....ואז שוב הודעה....
"מה יעשה לך טוב"?
ואני עונה..."תשיר לי,בלי לדבר,רק תשיר לי שיר"
לאחר 10 דקות טלפון ממך,אני שותקת,זה אתה,והקול המדהים שלך,שר לי...."מי אוהב אותך יותר ממני"
אני שומעת כמה אתה מתרגש,יודעת שאתה מזיל דמעות,לא מוציאה מילה,דמעות מבצבצות לי,מרוב געגוע,דמעות של כאב ואושר.
אתה אומר בסוף השיר.."אוהב אותך" ומנתק....
שוב שולחת הודעה..."תודה ,ותהנה בסדנא גם במקומי,אתה עושה מצווה,וזו גדולה לעזור לאחרים"
אחרי 5 דקות...שוב פון
"מלכתי יכול לשיר לך שוב"??בפעם הקודמת הזלתי דמעות,רוצה לעשות את השיר לכבודך יותר טוב,"ואני,אני כל פעם נדהמת ממך,מההפתעות הללו שלך,מהשלמות שאתה יוצר בי,אנדר שלי.....
"בוודאי" עניתי....
הפעם אתה שר בקול מלא ביטחון,אני שומעת את הצעדים שלך,את הנשימות,את השמש,אפילו את הציפורים,מתארת אותך כרגע,הולך ברחוב ושר לי,והפעם הלב שלי מתמלא גאווה,אושר....המועקה התעופפה,המלאכית שבי ניצחה,ואני צוחקת,אתה שומע את הצחוק שלי,ואני שומעת את הצחוק שלך בתגובה,טוב לי....בדיוק כמו שרצית...ויהיה לנו רק טוב יותר,יחד ננצח כל דבר.
"עכשיו בטוח שיהיה לנו יום כתום אנדר"
תתחזק,אני תמיד שם ופה למענך...כשם שאתה למעני ובישבילי...
לפני 14 שנים. 13 באוגוסט 2009 בשעה 7:48
