לפני 14 שנים. 19 באוגוסט 2009 בשעה 17:22
מסתבר שלא משנה מה וכמה נעבור
אני תמיד ארצה לעבור את זה איתך
מסתבר שלא תמיד אנחנו קשובים לעצמנו
אבל אני משתדל להיות הכי אני איתך
מסתבר שלא תמיד אני ממלא את צרכייך
אבל תמיד אעשה וארצה יותר - איתך
וגם אם תחליטי, יום אחד, שאת כבר לא נשארת
אני תמיד אשאר וליבי וגופי ונשמתי תמיד ישארו - איתך.
שלך.
